סטארטאפים בתחום הפינטק (טכנולוגיה פיננסית) נחשבים כאחד התחומים החמים כיום להשקעה עבור קרנות ותאגידים. עם זאת, דו”ח של אחד מהסטארטאפים בתחום שהוא מהמובילים בתחום ההלוואות בארה”ב יכול להעיד על מכשול שנוצר לאחרונה ועלול לסכן את התעשייה כולה.

הנדונה היא חברת OnDeck Capital שמעניקה הלוואות לעסקים קטנים בארה”ב וקנדה. ההבדל בינה לבין בנק הוא שבנק בודק את הדירוג הפיננסי (Credit Rating) של מבקש הלוואה. דירוג אשראי היא שיטה שנהוגה בארה”ב ומונעת מאנשים רבים בעלי כושר החזר מלקחת הלוואה. הבנקים בד”כ בוחרים להלוות רק לבעלי דירוג גבוה.

כאן נכנסת OnDeck לתמונה. החברה פיתחה מודל מתמטי ואלגוריתם ממוחשב שבודק את כושר ההחזר של המבקש ולא את דירוג האשראי הבנקאי שלו שאינו סלחני כלל. קהל המטרה של החברה הם עסקים קטנים וכמות ההלוואות גדלה ב-100 מיליון דולר ברבעון בשנה האחרונה.

כבר לא רודפים אחרי הלוואות

למרות שהחברה קיימת מאז 2007 ורשמה שיעורי צמיחה יפים לאורך השנים, OnDek דיווחה ביום שני האחרון על גידול חד בהפסד ברבעון הראשון ל-13 מיליון דולר (כפול מהצפי) לעומת הפסד של 5 מיליון דולר ברבעון המקביל.

הפסדים נמשכים בסטארטאפים אינם חדשות והפסד של 13 מיליון דולר עדיין לא מאיים על החברה. הנתון המטריד בדו”ח טמון במודל העיסקי: מכיון שהחברה אינה בנק ואינה מעוניינת להפוך למוסד פיננסי בעצמה, היא מוכרת את ההלוואות (את ההחזרים העתידיים) למשקיעים חיצוניים תמורת עמלה מסוימת. היא רק מספקת את הפלטפורמה ואת הלווים, הסיכון עובר לאחרים.

אלא שברבעון הראשון OnDeck הצליחה למכור רק 26% מההלוואות שיצרה, לעומת שיעור של 40% ברבעון המקביל והיא גם קיבלה פחות מבעבר על כל חבילת הלוואות שמכרה. המשמעות: OnDeck לא מצליחה למצוא מספיק קונים להחזרי ההלוואות האלו ו”נתקעת” איתם.

בתגובה לכך המשקיעים הפילו את המניה ב-34% ביום ג’ ועוד כ-5% למחרת, והיא השלימה צניחה של כ-80% מאז ההנפקה לפני כשנה וחצי. הנפילה נשמעה גם אצל קולגות לסקטור. Lending Club, הסטארטאפ המוביל בתחום שמספק הלוואות בריבית נמוכה מזו של הבנק גם לאנשים פרטיים (פופולרי מאוד למטרת מחזור הלוואת סטודנטים) חטף ביום ג’ נפילה של 10.3%. נראה שהמשקיעים מצפים מהדו”ח ש-Lending Club תציג בשבוע הבא יהיה דומה.

מקור: Finviz.com

יותר טובים מבנקים?

דו”ח של סוכנות הדירוג פיץ’ שפורסם בחודש שעבר מראה כי שיעור אלו שאינם עומדים בהחזרת ההלוואה עמד ב-2008 על 14% והשתפר ל-7% ב-2012. זה גבוה בהרבה משיעור החוב האבוד של הבנקים שנאמד ב-2%. אמנם הבנקים מלווים מראש לבעלי כושר ההחזר הטוב ביותר באוכלוסיה, אך הנתונים מטילים בספק אם הבדיקה הטכנולוגית טובה יותר משיטת הרייטינג המסורתית של הבנקים.

הדו”ח גם מעלה שסטארטאפי ההלוואות לא עומדים בתנאים המוקדמים שלהם ולמעשה מעניקים הלוואות למבקשים בעלי סיכון גבוה יותר ממה שתכננו. אם חבילות ההלוואות אינן טובות (בעלות סיכון פוטנציאלי גבוה) אז אין פלא שקרנות הגידור והמשקיעים המוסדיים לא חוזרים לקחת עוד.

סטארטאפ מתחרה אחר בשם SoFi (שאינו נסחר בבורסה) התמודד עם החוסר במשקיעים בדרך קצת שנויה במחלוקת. מכיון שקרנות גידור ומשקיעים מוסדיים מתעניינים פחות בחבילות ההלוואות, הם החליטו להקים קרן גידור משלהם שתקנה את ההלוואות. כלומר, עכשיו הם גם מספקים הלוואות וגם מחזיקים את כל הסיכון אצלם.

מסתבר שלפי התקנות, כל עוד סכום ההלוואות אינו חורג מסף מסוים, הם אינן חייבים לרשום אותו במאזן. מי שמכיר את שורשי משבר המשכנתאות של 2008 שהוביל את העולם לכמעט קריסה כלכלית והפיל בנקים שאף אחד לא חשב שיוכלו לקרוס, יוכל למצוא כאן סימנים דומים.

האבסורד הוא שמנכ”ל SoFi אמר בעבר לרשת CNBC כך: “אנחנו באמת מנסים לשנות את המערכת [הבנקאית] שפגומה מהיסוד”.

צילום מסך מאתר SoFi.com

רגולציה נמוכה

נכון לעכשיו, הרשויות והקרנות מתייחסות לסטארטאפים אלו כחברות הייטק או גופים כלכליים שצריכים לעמוד במינימום של אמות מידה פיננסיות. רק לאחרונה התחילו הרשויות בארה”ב ובריטניה לשקול רגולציה על תחום הפינטק ולהתייחס אליהם כמו לבנקים שצריכים לעמוד באמות מידה פיננסיים כמו הגבלת סף ההלוואה כל עוד לא הסיכון לא עבר לגוף חיצוני.

הסימנים גם ניכרים בדרכים אחרות: Prosper, המלווה האינטרנטי שגם מאפשר לאנשים פרטיים להלוות לפרטיים אחרים ובין המובילים בתחום הכריז על סבב פיטורין של 28% מכלל העובדים (171 עובדים). על פי הדיווח, ענק הבנקאות סיטיגרופ הפסיק לרכוש חבילות הלוואות מ-Prosper לפני כמה שבועות והמשקיעים דורשים פרמיה (ריבית) גבוהה יותר עבור השקעתם.

צריך לציין שתחום הפינטק מורכב מחדשנות טכנולוגית-פיננסית במגוון נושאים ולא רק הלוואות. רבים מהם מצליחים לגרוף השקעות דוגמת ZOOZ הישראלית שמתפתחת פתרונות סליקה וגייסה השבוע 24 מיליון דולר. כך גם טכנולוגיית הבלוקצ’יין זוכה לאמון הבנקים העולמיים.

בנוסף לחולשה הכללית בגיוסי הסטארטאפים יש לקוות שהחולשה בסטארטאפי ההלוואות האמריקניים לא ישפיעו על אלו הישראליים דוגמת בלנדר ועל תעשיית הפינטק כולה, תעשייה בעלת נציגות נכבדה בישראל.

העולם הטכנולוגי של היום טומן בחובו מספר רב של איומים מכיוונים לא ידועים שמחייבים אותנו לנקוט באמצעי זהירות. Lgodog, סטארטאפ ישראלי שמסייע למשתמשיו להגן על חשבונותיהם השונים, מודיע כיום על השקת השירות גם לבעלי מערכת ההפעלה iOS. מלבד תוספת זו, Logdog הוסיפה מספר יכולות חדשות לאפליקציה שיוכלו להעניק הגנה מקיפה יותר ולהגן על מספר גדול יותר של איומים.

נזכיר כי הייחודיות של Logdog טמונה בכך שיש לה את היכולת לקבל את התמונה המלאה המגיעה מכל החשבונות שיש למשתמש. באופן זה יכולה החברה לזהות התנהגות חריגה ויוצאת דופן גם אם לא נעשתה פריצה של ממש לחשבון. כך למשל, אם גורם כלשהו מחו”ל הצליח להשיג את הסיסמה שלכם ולהיכנס לחשבון הג’ימייל, אך אתם באותו הרגע נכנסתם לדרופבקוס מהארץ, Logdog תזהה כי מדובר בהתנהגות חריגה ותתריע עליה בפניכם. זוהי רק דוגמה אחת מיני רבות לדרך שבה החברה מסוגלת להכיר את אופי השימוש של המשתמש ובכך לזהות מקרים בהם תוכנות אבטחה מסורתיות לא היו עובדות.

קריאה נוספת: שירות Inbox Detective של Logdog הישראלית ידאג שהמייל שלכם יהיה נקי ממידע רגיש

שירות שכזה, המנטר באופן קבוע את הפעילות של המשתמש אינו דבר שעובר בצורה חלקה אצל אפל, מה שהציב בפני Logdog לא מעט אתגרים. החברה ציינה בפני גאדג’טי כי נדרשה לבצע מספר שינויים משמעותיים במטרה להתאימה לדרישות של iOS. “שכתבנו את ליבת המערכת, בתיאום עם אפל, על מנת לאפשר לנו לעדכן בזמן אמת את מערכת הניטור וההתראה ולאפשר למערכת להיות זמינה בכל זמן תוך ולספק הגנה מיידית לחשבונות של המשתמשים“, ציין עמרי טופול, מנהל השיווק של חברת Logdog.

הגרסה המעודכנת כוללת מספר אפשרויות חדשות שיהיו זמינות כעת גם לבעלי מערכת ההפעלה אנדרואיד. “הוספנו התראות על גישה מדפדפני TOR, בנוסף לכך כעת אנו מקבלים גם התראות על גישה מכתובות ב black list של האקרים (רשימות אלו מתעדכנות בכל העת ואנו אוספים אותם בשיטות יחודיות לנן) ולקינוח, שכללנו את ההתראה על גישה בו זמנית לחשבון בין מקורות ידועים (כך שאם ניגשים לך לחשבון הגימיל מהבית ומהעבודה תקבל על כך התראה)“, הסביר טופול.

להורדה לאנדרואיד – לחצו כאן.

להורדה ל-iOS – לחצו כאן.

כלי נשק יכולים במספר רב של מקרים להציל חיים ואף למנוע אסונות שמלווים בקורבנות רבים. עם זאת, ישנם גם מקרים רבים של תאונות נשק שמזכירות לכולם כי מדובר באמצעי קטלני שיכול לקחת את חייהם של חפים מפשע – בגלל פליטות כדור. סטארטאפ ישראלי בשם Zore (צור) פיתח מתקן מתקדם בשם Zore X שעתיד לצמצם באופן משמעותי מקרים אלה ועדיין לאפשר חופש פעולה לנושאי הנשק.

Zore X הוא מנעול המולבש על בית הבליעה של הנשק ומבטיח שרק בעל הנשק יוכל לתפעלו בזמן חירום. Zore X כולל חוגה אותה ניתן לסובב ב-360 מעלות ובאמצעותה ניתן להגדיר קומבינציות שונות לנעילה ופתיחה של הנשק. משתמש יוכל להגדיר כי שתי הזזות ימינה ואחת שמאלה ישחררו את המנעול – כל סט פעולות אחר לא ישחרר את הנשק מהנעילה וימנע שימוש לא תקין בו. בעת דריכת הנשק, Zore X ייצא מבית הבליעה ובאותה הפעולה ייכנס כדור אחד לקנה והנשק יהיה מוכן לירייה. חשוב להדגיש כי כל ניסיון להפריד או לפרק את Zore מהנשק יהיה קשה מאוד ואם אכן יקרה, פעולה זאת תפגע קשות בקנה של הנשק מה שיוציא אותו מכלל שימוש.

לשמחתנו בארץ אין תופעה רחבה של אנשים פרטיים האוחזים בכלי נשק, אך עבור השוק האמריקאי מדובר בבשורה של ממש. רובכם בוודאי יודעים כי ישנם אמריקאים מסוימים הקנאים לכל הקשור להחזקת כלי נשק, דבר המתאפשר להם הודות לתיקון השני בחוקת ארה”ב. כפועל יוצא מכך, נוצרה מציאות הזויה בה על פי הערכות יש כיום כ-300 מיליון כלי נשק בארה”ב הנמצאים בידיים פרטיות.

כפי שאתם בוודאי יכולים לתאר, או לשמוע בחדשות, כמות גדולה כל כך של כלי נשק יוצרת מצבים מסוכנים למדי בהם ילדים ומבוגרים כאחד עשויים להיפגע או לפגוע ללא כוונה בחפים מפשע. תוסיפו לכך את המקרים בהם התקיפות נעשות בזדון על ידי אנשים שהצליחו להשיג גישה לנשק שהונח ללא השגחה או נעילה ראויה ותקבלו מספר רב של מקרי מוות מיותרים מידי שנה. עובדות אלה אינן מצליחות לעשות רושם רב על חלק מסוים מהאמריקאים שנחרדים רק מלשמוע על כך שתילקח מהם הזכות לשאת נשק. יתרה מכך, אותה קבוצה ספציפית אף אינה מעוניינת לשמוע על פתרונות בדמות נשק חכם ורובם הגדול ממהרים להצטייד בכלי נשק כעת לפני שתקנות שונות בתחום ייכנסו לתוקף.

Zore פותר את הבעיות הנ”ל ועם זאת עדיין מצליח להעניק זמן תגובה יחסית מהיר, כל זאת ללא מנגנון מסובך שעתיד להיתקע או להישבר. Zore X אף כולל אפליקציה ייעודית שתוכל להתריע בפני המשתמש ברגע שבו הנשק יוצא מטווח הקליטה של המכשיר וזאת באמצעות חיישן בלותות’ הקיים במערכת. במידה שהמשתמש ירצה להתרחק מעבר לטווח קליטת הבלוטות’ ניתן יהיה לחבר מקלט חיצוני שיוכל להתחבר אף לרשתות אלחוטיות (Wi-Fi) ולעדכן מרחוק על כל שינוי שמתבצע בנשק. האפליקציה של Zore מגיעה עם מצב אימון מיוחד “שיתקיל” את בעלי הנשק ויחייב אותם להגיע ולשחרר את הנעילה תוך זמן קצר ומוגדר מראש.

יש לציין כי עד כה נעשו ניסיונות רבים לפיתוח נשקים חכמים, וממשל אובמה אף דוחף לכך רבות בתקופה האחרונה. עם זאת, פיתוחים אלו נכשלו במבחן המציאות ונדחו על ידי האמריקאים שסירבו לשתף פעולה עם פיתוחים שונים. יחדו גלבר מ-Zore שוחח איתנו והסביר לנו על הטכנולוגיות השונות הקיימות בשוק ועל הסיבות בהן הפיתוח של Zore מתעלה עליהן.

“הפתרונות הקיימים משתמשים כולם באחת משלוש דרכים לנעול את ההתקנים השונים: מפתח. פשוט. הבעיה? סרבול. [ישנו] צורך ב’מציאת’ מפתח חוץ מההגעה לנשק עצמו“, מפרט גלבר. מעבר למפתח הפשוט והמוכר ישנן שתי טכנולוגיות מובילות בתחום: “טכנולוגית RFID – מצד אחד מהירה. מצד שני יש פה, שוב, צורך במפתח חיצוני. טכנולוגית זיהוי טביעת אצבע [הינה] מהירה ולא דורשת מפתח חיצוני, אך [היא גם] לא עובדת במגוון סיטואציות (כפפות, יד רטובה / מיוזעת / מלוכלכת). בשונה מאלה – המנעול שלנו נפתח באמצעות חוגה, ללא צורך במפתח חיצוני וללא בעיית האמינות של טביעות האצבע. את מידת המורכבות של הקוד קובע בעל הנשק בעצמו“, סיכם גלבר.

גלבר אף חידד כי השוק אליו הם פונים הוא, אתם יכולים בוודאי לנחש, השוק האמריקאי שגועש עכשיו סביב סוגיה זו. גלבר מציין כי “קהל היעד העיקרי שלנו הוא השוק הפרטי האמריקאי. בעתיד נכוון לגופים ביטחוניים ברחבי העולם (וכבר קיים עניין מצד גופים כאלה) אך השלב הראשון הוא שוק הנשק הפרטי האמריקאי שהינו שוק הנשק הגדול ביותר בעולם“.

כשהתחלנו לחשוף אמריקאים למוצר שלנו לא רק שלא קיבלנו תגובות שליליות או קישור של המנעול שלנו לאג׳נדת הנשקים החכמים – אלא שהמנעול התקבל בהתלהבות רבה.

מייסדי החברה הינם יונתן צימרמן (מנכ”ל החברה) וילון פישביין (מנהל הטכנולוגיות של החברה). יונתן מתמחה בשיווק ובבניית תהליכי מכירה, בוגר בית הספר סם שפיגל לקולנוע. ילון הינו מהנדס מכונות אוטודידקט ולמד עיצוב תעשייתי בבצלאל. בחברה, הממוקמת בירושלים, עובדים 9 עובדים. נתון מעניין הוא שהחברה בחרה לייצר את Zore X דווקא בישראל, מה שהופך אותו למוצר כחול לבן.

החברה שוקדת על פיתוח המוצר בשנתיים האחרונות בו נאלצו להתמודד עם מספר חששות שלשמחתם חלפו עם התגובות הראשונות של נסיינים:

“במשך שנתיים של פיתוח כיוונו להימנע מהמקומות בהם הנשקים החכמים ‘נופלים’. כשהנקודה הבעייתית ביותר היא העובדה שהטכנולוגיה מוטמעת בגוף הנשקים החכמים. עשינו הכל כדי למנוע רלוונטיות של חקיקה למוצר שלנו, באותו אופן שמנסים לחוקק חוקים שיחייבו שימוש בנשקים חכמים. למרות האפיון חששנו שסביב ההשקה נקבל תגובות שליליות מהשוק. כשהתחלנו לחשוף אמריקאים למוצר שלנו לא רק שלא קיבלנו תגובות שליליות או קישור של המנעול שלנו לאג’נדת הנשקים החכמים – אלא שהמנעול התקבל בהתלהבות רבה. קיבלנו תגובות חיוביות גם בתערוכת הנשק הגדולה ביותר בעולם בלאס וגאס וגם בכתבות מפרגנות באתרי מיינסטרים נשק אמריקאים”.

Zore X, שמוגן בפטנט בישראל, ארה”ב ובאירופה, עתיד לעלות בחודש הבא לקמפיין גיוס המונים באתר אינדיגוגו והוא צפוי לעלות כ-100 דולר עבור יחידה אחת. Zore X תומך במגוון רחב של כלי נשק: החל מאקדחים אישיים ועד לרובים ארוכים (M16 למשל) בעלי קוטר מקסימלי של 5.56 מ”מ. נכון לכתיבת שורות אלה החברה כבר יצרה עניין רב אצל לא מעט יצרניות נשק וגופים שונים ברחבי העולם שהסתקרנו מהפיתוח הישראלי.

יש עוזרת אישית חדשה בשכונה, והיא נותנת פייט למתחרות האחרות. Viv היא עוזרת אישית חדשנית ועוצמתית שפותחה בידי צמד המפתחים שפיתחו את Siri (העוזרת האישית של אפל) בתחילת דרכה. העוזרת החדשה, שהוצגה במהלך כנס TechCrunch Disrupt, מסוגלת להתממשק בקלות עם יישומים חיצוניים ומתקשרת ללא כל בעיה עם ממשקים להבנת שפה טבעית.

העוזרת האישית החדשה מבוססת על התממשקות נרחבת ככל האפשר עם שירותים חיצוניים, על מנת שתוכל להציע את חווית השימוש הכוללת והמקיפה ביותר שניתן לספק. מפתחיה של Viv מאמינים כי העוזרות האישיות הפופולריות כיום דוגמת Siri ו-Google Now אינן מיטביות, כיוון שהן משתמשות במערכות סגורות למדי אשר אינן מתממשקות עם שירותים חיצוניים וייעודיים שלרוב מציעים פתרונות טובים וממוקדים יותר.

בדומה לעוזרות האישיות האחרות מבית גוגל, אפל ואמזון, תבנה Viv על תשתית של בינה מלאכותית אופקית (רדודה ורחבה): היא תהיה מסוגלת לבצע מספר רב של פעולות בסיסיות כגון רישום פתקים, קביעת פגישות, בדיקת מזג האוויר, מענה להודעות ועוד.

The team behind Siri debuts its next-gen AI “Viv” at #TCDisrupt https://t.co/m3Kf6OrtXc

— TechCrunch (@TechCrunch) May 9, 2016

בנוסף ליכולות הבסיסיות, Viv תתממשק עם מגוון בינות מלאכותיות אנכיות אשר נבנו במיוחד למטרות מסויימות (צרות ועמוקות). כך למשל, תוכל העוזרת להפנות שאילתות בנושאים ספציפיים לשירותים המתמחים בהם ובכך לספק את התשובה הטובה ביותר. לדוגמה, בשאלה “האם יהיה לי קר ביום העצמאות” , יפוענח צמד המילים “יום העצמאות” באמצעות שירות שנתפר במיוחד עבור תאריכים ומועדים בעוד שהחלק הנוגע למזג האוויר יופנה לשירות שתוכנן להבין שפה טבעית בנושאי טמפרטורה.

בעזרת ההתממשקות עם השירותים השונים, תוכל Viv לספק תשובה לכל שאלה, ארוכה ככל שתהיה, ותתמצא בנושאים שלא הייתה מתמודדת איתם לבדה (דוגמת הזמנות פרחים, הכנת פיצה ועונות הרבייה של הסוריקטה המצויה). Viv תספק למפתחים דרך פשוטה ונוחה לחבר את שירותיהם אלייה, גם אם אין להם את הידע הדרוש בבינה מלאכותית ובהבנת שפה טבעית (העוזרת תייצר את הקוד הדרוש בעצמה).

כל מה שנותר לעשות כעת הוא להמתין שהעוזרת החדשה תצא אל אוויר העולם.

לא עוד חידונים הדורשים ידע מוקדם בן כמה שנים (לא הפעם לפחות). אספנו תמונות של 12 סמארטפונים מהשנתיים האחרונות, וכל מה שאנחנו מבקשים מכם הוא פשוט לזהות אותם. הבעיה היא… שאתם לא תראו את התמונה המלאה. הגדלנו את התמונות בכמה מאות אחוזים והתמקדנו בעדשות המצלמה של הסמארטפונים המוצגים בהן. חושבים שתצליחו לזהות את כולם? קדימה לעבודה, ואל תשכחו לשתף אותנו בתוצאה!

בחנו את עצמכם:

• האם סוני עסקה בבישול לפני שהביאה מסכי 4K לעולם?
• עד כמה אתם מכירים את המפרט הטכני שלכם?
• עד כמה אתם מכירים את אינטל?
• עד כמה אתם מכירים את אפל?
• עד כמה אתם מכירים את מערכת ההפעלה אנדרואיד?
• עד כמה אתם מכירים את ענקית התוכנה מיקרוסופט?
• עד כמה אתם מכירים את יצרנית הסמארטפונים HTC?

חברת CellSavers הודיעה היום על השלמת סבב גיוס בסך 3 מיליון דולר אותו הובילה קרן ההון סיכון סקויה קפיטל ישראל. כחלק מתהליך ההשקה יצטרף גילי רענן, שותף בסקויה, למועצת המנהלים של CellSavers. לצד סקויה, לקח חלק בגיוס גם רוברט אנטוקול, מנכ”ל חברת Playtika, כמשקיע פרטי.

CellSavers מציעה שירות תיקון סמארטפונים שמגיע בזמן ובמיקום אותו קובע הלקוח. כך, למשל, אם לפתע נפל המכשיר והמסך התרסק באמצע יום העבודה, תוכלו לקרוא לאחד מהטכנאים של CellSavers והוא יגיע עד אליכם בכדי לתקן את התקלה. בכדי לספק בצורה נאותה את השירות, CellSavers מעסיקה מאות טכנאים בארה”ב שנענים לפניות הלקוחות. השירות פועל במספר ערים מרכזיות בארה”ב ולפני זמן קצר התווספה גם סן פרנסיסקו לרשימה.

הגיוס מסקויה ואנטוקול יאפשר לחברה להתפתח לאזורים נוספים ובכך להשיג דריסת רגל משמעותית בערים נוספות בארה”ב. כמו כן, הגיוס יאפשר ל-CellSavers להמשיך ולגייס טכנאים נוספים שיכולו לשפר את השירות שלה ולהקטין את זמני ההמתנה בין קריאה לקריאה.

ל-CellSavers מחירון קבוע וחשוף, מה שמונע אי נעימויות או תמחור גבוה בין לקוחותיה השונים. אלמנט זה מאפשר לכל משתמש לדעת מראש מה יהיה המחיר של הרכיבים ומה העלות הכללית של התיקון. בחברה מדגישים כי חלקי החילוף מגיעים באיכות גבוהה והם מעניקים אחריות לכל החיים על אותם רכיבים שהוחלפו. מלבד זאת, CellSavers מתחייבת להעניק מענה לכל לקוח ולפתור את הבעיה תוך 30 דקות או פחות.

החברה הוקמה בשנת 2015 על ידי אייל רונן ואיתי הירש, צוות יזמים בעלי ניסיון בהקמה וניהול של חברות וצוותים בינלאומיים בתחום ה-B2C. אייל רונן הקים בשנת 2000 את CMATE, שנמכרה לאוברון מדיה. איתי הירש הוא בעל ניסיון עשיר בהקמה וניהול חברות בתחום השירות, תפעול אופרציה נרחבת ושירות לקוחות.

אייל רונן, מייסד משותף ומנכ”ל CellSavers:

אנחנו מתכוונים לשדרג את האופן שבו אנשים מקבלים שירות מכל סוג לטלפונים החכמים שלהם. החזון שלנו הוא להיות מוקד בכל מה שקשור לטיפול בטלפון הסלולרי, מתמיכה ועד תיקון ולוודא שבעת הצורך הלקוחות ישארו מינימום זמן בלי המכשיר הדיגיטלי החשוב ביותר שלהם, תוך שמירה על איכות ושירות ברמה גבוהה בהרבה ממה שהורגלו אליו.

חברת Gett הישראלית (לשעבר גט-טקסי) הודיעה על השלמת סבב גיוס נוסף העומד על כ-300 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילה פולקסווגן ובכך מצטרפת יצרנית הרכב המפורסמת לשאר המשקיעים שהשקיעו בחברה עד כה, כולל סבב זה, סכום כולל של 520 מיליון דולר. ההשקעה של פולקסווגן תאפשר ל-Gett להתרחב לשווקים נוספים ולהשיג דריסת רגל משמעותית יותר בשווקים בהם היא פועלת כבר עכשיו.

נזכיר כי החברה פעילה בלמעלה מ-60 ערים בעולם, ביניהן ניו יורק, מוסקבה ולונדון, בה יותר ממחצית המוניות השחורות כבר עובדות עם Gett. כפועל יוצא מכך Gett חולשת על אזורים רבים בהם הצליחה להשיג דומיננטיות אל מול המתחרות האחרות בשוק – דומיננטיות המייצרת לה הכנסות של כ-$500 מיליון ורווחיות בשווקים הראשונים אליה נכנסה. השקה זו תאפשר לחברה להמשיך את המודל שהציגה לפני למעלה משנה בו היא שואפת להשלים את הטרנפורמציה, ולצד שירות המוניות, להפוך לשירות שליחויות לפי דרישה.

לצד הגיוס הגדול, הבשורה המעניינת היא שחלק מהמשאבים יופנו לפיתוח רכב אוטונומי שעתיד להתחרות בלא מעט שחקניות אחרות בתחום. כמובן שהשחקנית המרכזית בה Gett מעוניינת להילחם היא מתחרתה האמריקאית Uber ששוקדת מזה זמן רב על מכונית ללא נהג משלה. הרכב האוטונומי של Uber נחשף לפני מספר ימים לראשונה מה שמעיד על כך שההשקה של השירות לא אמורה להיות רחוקה.

Gett לא תיכנס לתחום הרכבים האוטונומים בידיים ריקות מאחר שיש ברשותה ניסיון וידע רב בעיבוד מידע שנוגע לעולם התחבורה. החברה אף ציינה זאת בצורה ברורה למדי: “Gett משקיעה ומתמקדת ב- big data, חוזה התנהגות באמצעות אלגוריתמים חכמים (predictive algorithms) ומפתחת בינה מלאכותית (artificial intelligence). השקעות אלו יצרו תשתית טכנולוגית לניוד רכבים ללא נהג (autonomous cars), כמו גם לפיתוחים מתקדמים נוספים“. מי שינצח על הפיתוח ויהיה אחראי על המוצרים החדשים יהיה מרכז המחקר והפיתוח של החברה הממוקם בישראל אותו היא צפויה להגדיל עד פי שלוש בשנה הקרובה.

בנוגע להסכם עם קבוצת פולקסווגן, התייחס שחר וייסר, מנכ”ל ומייסד Gett, באופן הבא:

קבוצת פולקסווגן ו-Gett היא שותפות אסטרטגית מצוינת. תחום הנסיעה בתשלום (on-demand ride booking) גדל בקצבים אדירים. בהקשר זה Gett מאפשרת לקבוצת פולקסווגן להתרחב מעבר לבעלות על מכוניות ואל עולם ניוד צרכנים בזמן אמת (on-demand mobility). יתרה מזאת, שתי החברות מצליחות עם לקוחות פרטיים ועסקיים כאחד. קבוצת פולקסווגן תוכל כעת למנף את הצלחתה בתחום זה ולהציע, בנוסף, שירותי ניוד בזמן אמת גם ללקוחות עסקיים. האתגרים הטכנולוגיים הניצבים בפני Gett הם מהמרתקים ביותר. כדי לעמוד בהם, יתרחב מרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל במאות משרות פיתוח, data, אלגוריתמיקה מתקדמת, artificial intelligence ועוד.

חברת זברה מדיקל הישראלית הודיעה על השלמת סבב גיוס נוסף בסך של 12 מיליון דולר. את הסבב הובילה קופת החולים האמריקאית Intermountain Healthcare – אחת מ-10 הקופות המובילות בארה”ב. לצד Intermountain Healthcare לקחו חלק בגיוס גם המשקיעים קיימים: Khosla Ventures ,Ourcrowd ומארק בניוף.

זברה מדיקל פיתחה אלגוריתמים וטכנולוגיות המאפשרים ניתוח מהיר ומדויק של מידע רפואי. המערכת של החברה מסוגלת לאבחן חריגות המופיעות בהדמיות שנעשו בתחומי בריאות העצם, מערכת הלב וכלי הדם ומערכות הכבד והריאות ולספק מידע חיוני עבור הרופאים או טכנאי המעבדה שבודקים את אותן הדמיות. החברה שמה לעצמה יעד להוציא לשוק עוד עשרות אלגוריתמים בשנתיים הקרובות – כולל אבחון אוטומטי של בעיות לב, ריאה, מוח, סרטן ועוד.

מה שמאפשר לזברה מדיקל להגיע לאותן תבונות מדויקות, וכפועל יוצא מכך להציל חיים, הוא העבודה המרשימה שעשתה החברה בתחום אלגוריתמים מבוססי למידה עמוקה (Deep Learning). זברה מדיקל אימנה את המערכות שלה באמצעות כמויות אדירות של מידע רפואי ולימדה אותן כיצד להפיק מסקנות מצילומים שונים. החברה הצליחה להגיע לרמת דיוק גבוהה מאוד וכבר כיום הניבה תובנות משמעותיות שנבדקו ואומתו באמצעות מאות אלפי הדמיות במסד הנתונים שלה. כספי הגיוס יאפשרו לחברה להמשיך ולשפר את האלגוריתמים ואף להמשיך לגייס עובדים בארץ לתפקידי Deep learning.

מה שמיוחד באלגוריתמים מבוססי Deep learning הוא שככל שייחשפו למידע נוסף כך תעלה רמת הדיוק שלהם. טכניקה זו  דורשת מידע רב ויכולות ניתוח מאוד מתקדמות. לכן זברה מדיקל משקיעה רבות בבניית מאגר נתונים ושימוש באפשרויות אחסון מתקדמות. החברה חתמה על הסכם עם Dell Services, המספקת שירותי איחסון בענן ליותר מ-1,100 בתי חולים, מה שמאפשר ל-Zebra לספק תובנות על כ-150 מיליון בדיקות הדמיה שכבר נעשו בעבר.

חברת זברה מדיקל הוקמה בשנת 2014 על ידי אייל טולדנו, אייל גורה ואלעד בנימין וחרטה על דגלה להציע שירותי אבחון מתקדמים ומדויקים יותר. Zebra נולדה כרעיון אצל המייסד השותף ויו”ר החברה אייל גורה, שעבר תאונת צלילה בחו״ל, ונאלץ לעבור מספר רב של סריקות חוזרות ונשנות מכיוון שהטכנאי המקומי לא ידע לפענח את התמונה באופן נכון.

אלעד בנימין, מייסד שותף ומנכ”ל Zebra:

זכינו בכך שאחד מארגוני הרפואה הגדולים והמתקדמים בארה”ב בחר לשתף איתנו פעולה, והביע את ביטחונו בצוות ובמוצר שלנו. למידה חישובית בתחום הבריאות היא צורך אמיתי, ולכן היכולת לאצור ולנתח כמויות מסיביות של מידע רפואי ביעילות ובמהירות יכולה לעשות את ההבדל בין יצירת כלים פשטניים לבין הגעה לתובנות בעלות ערך קליני משמעותי, היכולות להשפיע על האופן בו חולים מקבלים טיפול. אנחנו עושים דברים חדשניים ומדהימים ב-deep learning, ומחפשים אנשים עם ניסיון בתחום שיצטרפו אלינו לעשייה המשמעותית ופורצת הדרך שלנו בתחום.

לפני מספר שנים היינו עדים לקמפיין רשת רחב שניסה להעלות את המודעות למחלת ה-ALS ולאנשים הלוקים בה באמצעות אתגר “דלי הקרח”. אתגר זה העניק הצצה לקשיים עמם מתמודדים החולים השונים ולעלויות הכספיות הרבות שמצריך הטיפול במחלה. סטארטאפ ישראלי בשם Eyecontrol מעוניין לסייע לחולי ה-ALS לתקשר עם הסביבה וזאת באמצעות מצלמה חכמה וזולה פרי פיתוחו.

חולי ALS רבים משותקים בכל חלקי גופם ויכולים להזיז איברים מעטים בלבד כאשר תנועת העיניים משמשת כדרך התקשורת העיקרית שלהם. כיום קיימים מוצרים יקרים רבים שעושים שימוש בציוד מתקדם שיודע לפענח את תנועות העיניים ולתרגמן לפקודות. חברת Eyecontrol פיתחה משקפיים מיוחדים הכוללים מצלמת אינפרה אדום ואוזניה, באמצעותם יכול חולה ה-ALS לבצע מגוון רחב של פקודות – כל זאת במערכת פשוטה וזולה.

המצלמה יודעת לזהות את תנועת האישונים בדיוק רב מאוד וכך הופכת את גלגל העין למעיין ג’ויסטיק מתקדם. מה שמרשים בפיתוח של Eyecontrol הוא התוכנה שפיתחה החברה, אשר תומכת בחומרה הקיימת במכשיר. Eyecontrol הצליחה לפתח מערכת מתקדמת המצליחה להפיק תובנות מהירות ולתרגם תנועות זעירות ומאוד חמקמקות לפקודות המפעילות מערכת שלמה.

בפועל, המשתמש יכול להזיז את האישון לכל אחד מארבעת הכיוונים (למעלה, למטה, ימינה ושמאלה) מה שמהווה עבורו מנגנון השליטה במערכת כולה. טכניקה זו, פטנט רשום של Eyecontrol, הוא הבסיס לפיתוח הטכנולוגיה שלה והדרך בה היא מבדילה את עצמה משאר השחקניות בתחום. קידמה טכנולוגית זו, מאפשרת לה גם לתמחר את המוצר במחיר נגיש יותר לחולי ה-ALS, מחיר שעתיד לעמוד בין 400 ל-500 דולר. מחיר זה יאפשר לחולים רבים יותר לתקשר בצורה קלה ונוחה עם העולם החיצוני.

ההיכרות של המייסדים עם המחלה באופן אישי או משפחתי הביאה אותם לפתח את המוצר כפיתרון לבעיה שאינה מקבלת מענה בגלל גודל האוכלוסיה בעולם.

מה שמסקרן ב-Eyecontrol הוא שלכל אחד משלושת המייסדים יש קשר כזה או אחר למחלה ושלושתם נרתמו בכדי למצוא פתרון לבעיה שמטרידה חולים רבים. Eyecontrol הוקמה על ידי אור רצקין, מייסד שותף ומנכ”ל, בעל תארים ראשונים בפיזיקה וחשבונאות ואיתי קורנברג, מייסד שותף וה-CTO, בעל תואר ראשון בהנדסת תוכנה ומקים מיזם מלגות לסטודנטים בתחומי התוכנה לטובת עמותות ואנשים עם צרכים מיוחדים. המייסד השלישי הוא שי ראשוני, חולה ALS, מנכ”ל עמותת ‘פרס לחיים’ השותפה לפרויקט – עמותה לעידוד מחקר המחלה במודל פרסים. ראשוני הוא אל”מ במילואים, איש ברזל, בעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת הרטפורד, ארה”ב.

“המצב הקיים בשוק היום הוא שמכשירים מסוג זה הם יקרים להחריד ולכן נמצאים רק במדינות מפותחות וגם שם, להרבה מהחולים שנושאים בנטל כלכלי כבד אין אפשרות לרכוש את המכשיר. ההיכרות שלנו, המייסדים, עם המחלה באופן אישי או משפחתי הביאה אותנו לפתח את המוצר כפיתרון לבעיה שאינה מקבלת מענה בגלל גודל האוכלוסיה בעולם“, סיפר קורנברג בראיון שקיים עם גאדג’טי.

החברה שוקדת בימים אלו על הטמעת המערכת בקרב חולי ALS וזאת במטרה לקבל מהם פידבקים ומסקנות על המוצר. קורנברג ציין כי הם עתידים להתחיל מספר שיתופי פעולה עם בתי חולים גדולים בארץ. “כיום אנחנו בשלבי פיילוט עם חולים ישראליים. אנחנו מעוניינים ללמוד על השימושיות של המכשיר ובעיקר על בעיות היום-יום של החולים שיכולות להשפיע על עיצוב המכשיר ותפקודו. בקרוב נתחיל ניסוי בשיתוף בית חולים רמב”ם כדי לקבל פידבק מקצועי על המכשיר, נשפר אותו לפי הפידבקים ונתחיל לפתח אותו לקראת מוצר מדף“.

קריאה נוספת: בוגרי 8200 מקימים מאיץ סטארטאפים למיזמים חברתיים-טכנולוגיים

לסיכום קובע קורנברג כי בפניהם משימה לא פשוטה ויעד שאפתי במיוחד להשיג: “החזון לעתיד הוא שכל חולה במדינה מתפתחת שאינו יכול להרשות לעצמו מכשיר תקשורת יקר, יוכל להשתמש במכשיר שלנו ולשפר במה שאפשר את איכות החיים שלו, עד שתימצא תרופה למחלה הארורה הזו“.

החברה הציגה את הקונספט של המשקפיים בקמפיין גיוס המונים באתר אינדיגוגו ובשלב מאוחר יותר הצטרפה למאיץ החברתי של עמותת בוגרי 8200. כיום הם מתחרים מול סטארטאפים מכל העולם על פרס של מיליון דולר שמקיימת חברת שיבאס – תחרות שפתוחה להצבעות הקהל.

חנויות האפליקציות רוויות ביישומים רבים שמתחרים על תשומת הלב של המשתמש הממוצע. מציאות זו מובילה את מפתחי האפליקציות לחפש דרכים יצירתיות כדי להגיע לליבם, ומכשירהם, של בעלי הסמארטפונים. הבעיה הגדולה במקרים אלו נעוצה בכך שקשה מאוד להגיע לקהל ממוקד שבאמת יביע עניין באפליקציה החדשה. שירות ישראלי חדש בשם App Blaster, שפותח על ידי חברת HYPR, מעוניין להקל על התהליך כולו ולרתום מובילי דעת קהל לשם חשיפה ממוקדת של האפליקציה.

הפילוסופיה שעומדת מאחורי App Blaster פשוטה למדי: פרופילים יעודיים המפולחים לפי נושאים, יכולים לספק יותר הורדות מאשר פרסום מאסיבי כללי ללא כל מיקוד. App Blaster עושה שימוש במאגר המשתמשים של HYPR, מאגר הכולל מיליארד משתמשי רשתות חברתיות בעולם, ולפיו יודעת החברה להתאים כל קמפיין פרסומי לחשבון רלוונטי.

כך למשל, אם חברת משחקים מפתחת משחק בנושא זומבים, תוכל App Blaster לקשר את המפתחים לחשבונות אינסטגרם פופולריים העוסקים בנושאי “זומבים”, כמו למשל: Plants VS. Zombies, Zombie Highway, ועוד, והם יקדמו כעת את המשחק. כך ניתן להבטיח שהחשיפה עבור המודעה של המשחק תגיע למשתמשים רלוונטיים אשר אכן מעוניינים להוריד את המשחק.

קהל ממוקד

בכדי להבין לעומק את התהליך כולו, קיימנו ראיון עם גיל אייל, מנכ”ל HYPR שסיפר לנו על  App Blaster ועל התוצאות של הקמפיינים הראשונים שהורצו. אייל הסביר תחילה את הדרך שבה עובד הקונספט כולו:

הלקוח מגדיר את קהל היעד לאפליקציה ולאחר מכן המערכת שלנו סורקת את החשבונות השונים כדי להבין למי מהם יש קהל רלוונטי. בשלב הבא מעלים קמפיין פיילוט כדי להבין: אחד, האם האפליקציה מצליחה ליצור יחס הורדות טוב על הרשת ושתיים, איזה קריאייטיב עובד הכי טוב. לאחר ביצוע החישוב הראשוני, מזהים עלות להורדה ומגדירים יעדי דירוג ולבסוף מעלים קמפיין מלא עם כל החשבונות הרלוונטיים. לאורך כל חיי הקמפיין, המערכת בודקת אילו חשבונות מעניקים יחס הורדות טוב יותר, ומסירה את אלו שלא מביאים תוצאות.

היתרון הגדול בטכניקת העבודה הזו, היא יכולת להגיע לקהל מאוד ממוקד שהסיכוי שיוריד את האפליקציה גבוה במיוחד. אייל כבר חשף כי קמפיינים ראשונים כבר החלו לרוץ והצליחו להשיג תוצאות ראשוניות: “עד עכשיו רצו קמפיינים בכחצי מיליון דולר וטווח המחירים נע בין 3 דולר להורדה ועד 30 סנט. חשוב לציין כי מדובר במשתמשים איכותיים שמתעניינים באפליקציה. אין שום אינסנטיב להוריד“, הסביר אייל.

החיסכון הגדול הוא בעלויות והעלייה באיכות המשתמשים, מהניסיון שלנו ראינו שיפור של עד פי 5 במחיר ודיווחים על משתמשים מאד איכותיים

לא פחות חשוב מכמות ההורדות, חשובה גם איכות ההורדות. במציאות של היום אין קושי להשיג בדרכים עקלקלות משתמשים חדשים שיסכימו להוריד את האפליקציה, אך האתגר האמיתי הוא להשיג משתמשים אשר יהיו מעוניינים גם לשמור את האפליקציה על המכשיר ואף להשתמש בה. אייל התייחס לסוגיה זו והדגיש כי “App Blaster מתחרה עם קידום אפליקציות רגיל. החיסכון הגדול הוא בעלויות והעלייה באיכות המשתמשים, מהניסיון שלנו ראינו שיפור של עד פי 5 במחיר ודיווחים על משתמשים מאד איכותיים (שהרי הם בחרו להוריד את האפליקציה ולהיות חלק מהקהילה שמשתמשת בה)“.

App Blaster מתבססת על הגב החזק שיש לחברת HYPR בתחום ניתוח חשבונות של רשתות חברתיות. בסיס זה מאפשר לחברה לבצע מספר רב של פעולות בצורה אוטומטית ואף לקבל את תמונת המצב המלאה על כל חשבון וחשבון. “מאחר ואנחנו החברה היחידה שיש לה מידע דמוגרפי על כל חשבון סושיאל מדיה בעולם, אנחנו יכולים להוסיף טרגוט אוטומטי לתהליך – מה שמאפשר לנו לייצר אוטומציה בבחירת החשבונות, ושיפור תמידי של הקמפיין ככל שהוא רץ. בכל מצב אחר, הבחירה של החשבונות הייתה צריכה להיעשות לפי תחושת בטן ולא לפי נתונים סטטיסטיים רלוונטיים“, חידד אייל.

“השירות הספציפי של App Blaster פונה רק למפתחי אפליקציות. בקרוב יצא מוצר המשך שפונה ליצרני תוכן ומשתמש בחשבונות סושיאל מדיה כערוץ הפצה. המערכת המלאה של HYPR, שהיא מוצר נפרד, מאפשרת למצוא משפיענים בכל תחום, על בסיס מידע דמוגרפי מלא“, השיב אייל לשאלתנו האם השירות יהיה זמין עבור שימושים אחרים. לבסוף, אייל סיכם את דבריו והדגיש: “השירות חוסך המון זמן למי שהיא רוצה להפעיל משפיענים באופן ישיר – היה צריך למצוא אותם, להתקשר עמם ולנהל את כל תהליך הקידום“.

לפרטים נוספים – לחצו כאן.

מרבית השעונים החכמים שאנו מכירים משמשים כאמצעי לקבל נוטיפיקציות או אמצעי לביצוע משימות פשוטות יחסית. מסתבר שלצד קטגוריה זו, ישנם שעונים חכמים שיכולים להעניק למשתמשיהם מידע בריאותי קריטי ואף להציל חיים במידת הצורך. סטארטאפ ישראלי בשם Bio Beat, אשר מפתח שעון חכם שכזה, הודיע על השלמת סבב גיוס של מיליון דולר מאנג’לים פרטיים.

חברת Bio Beat, הממוקמת במתחם פאוורבול בנס ציונה, פיתחה סנסור זעיר, המבצע מדידה רציפה של מדדים פיזיולוגיים מכל אזור בגוף האדם. המערכת לומדת את מדדי הבסיס של הנבדק ומתריעה במקרים של חריגות, כדוגמת עליה בלחץ הדם, ירידה בתפוקת הלב, אוטם בשריר הלב, שבץ מוחי, התייבשות בזמן פעילות גופנית או מתח נפשי. הסנסורים מבצעים מדידה רציפה ומשדרים את הנתונים למערכת מידע. המערכת משווה את הנתונים למדדים האינדיבידואליים והנורמליים של הנבדק ומתריעה אוטומטית לגבי חריגות או מצבים מסכני חיים.

השעון החכם נמצא כעת בשלבי הרגולציה מול ה-FDA ובמידה ויעבור את כל האישורים יהיה ניתן לשווקו לגופים שונים. Bio Beat מדגישה כי קהל היעד הוא בעיקר ארה”ב – חברות ביטוח, בתי חולים והצרכן הסופי שירכוש את המוצר בבתי מרקחת פרטיים. עוד נמסר מהחברה כי בסופו של יום השאיפה היא לתת מענה בעולם ה-Remote monitoring לחולי לב המרותקים לבתיהם. המטרה לתת מענה כך שבית החולים או הרופא יוכל לנטר את המצב הפיזיולוגי שלהם מרחוק ולקבל התראה בזמן אמת על מצבים מסוכנים.

החברה נוסדה בשנת 2014 על ידי שלושה מייסדים: אריק בן ישי, יוחנן מאי וישראל סרוסי. בן ישי, מנכ”ל החברה ציין כי Bio Beat מתכוונת להשתמש במימון שקיבלה לשם גיוס עובדים, השלמת המוצר וחדירה לשוק הבינלאומי. מעל כל זה הדגיש כי מטרת החברה היא להשיק את המוצר בפורמט שעון יד, בעוד 5 חודשים. Bio Beat צפויה להמשיך את לגייס כספים ומתכוונת לגייס עוד 5 מיליון דולר בסבב הגיוס הבא שלה שמתחיל בימים אלו.

סטארטאפ ישראל חדש בשם Mego מעוניין לפתור לנו בעיה מציקה במיוחד – המתנה בדואר. אין אחד שלא מכיר את התרחיש בו הוא מזמין חבילה כלשהי מחו”ל ועליו לפנות לא מעט זמן כדי לעמוד בתור בדואר על מנת לאסוף אותה. השירות של Mego יחסוך את זמן ההמתנה הממושך ויאסוף עבורכם את החבילה ואף יביא אותה אליכם עד לבית – כל זה במחיר סמלי.

אז איך זה עובד? כל שעליכם לעשות הוא לצרף את השם של Mego בעת ביצוע ההזמנה, מה שיקנה לה את האפשרות לאסוף עבורכם את החבילה ללא כל בעיה. ברגע שהחבילה תגיע לארץ, המשתמש יקבל את הפתק האדום המוכר או הודעת SMS המציינים כי החבילה ממתינה לו בסניף הדואר הקרוב. ברגע זה יש לצלם את הפתק האדום או להעלות צילום מסך של ההודעה לאפליקציית Mego ולקבע את מועד ומיקום הקבלה המועדף. מיד לאחר קבלת האישור על ההזמנה, Mego תשלח נציג מטעמה לסניף הדואר והוא בתורו ימתין בדואר ויאסוף את החבילה עבורכם. השירות ניתן בעלות של 19 שקל לחבילה כאשר כל חבילה נוספת תעלה למשתמש חמישה שקלים נוספים.

את החברה הקימו היזמים, יוצאי תכנית זל ליזמות במרכז הבינתחומי הרצליה, רועי ינאי, מנכ”ל, בן אייכל, סמנכ”ל אופרציה ועומר ראמי, סמנכ”ל פיתוח. השלושה חשבו על השירות החדש, איך לא, בעקבות צורך אישי שעלה בזמן לימודיהם בתואר הראשון. “במהלך הלימודים המאוד אינטנסיביים בתואר ובתכנית, ניצלתי את האופציה להזמין מוצרים באינטרנט על מנת לחסוך זמן. הזמנתי תיק, אבל כשהגיע, הייתי צריך ללכת לקחת אותו בדואר ולא היה לי ממש זמן, כשבגלל הלימודים הגעתי כל יום הביתה מאוד מאוחר ולא היה לי מתי לעבור בדואר. באותו הזמן חיפשנו רעיון למיזם, וזה העלה לנו מחשבות לכיוון זה“. הסביר ינאי, מנכ”ל החברה.

אף שמדובר בשירות שיכול לסייע ללא מעט אנשים, החוש הישראלי שבנו ישר ניסה לאתגר ולחשוב מה קורה במידה ויש נגרם לחבילה נזק או שהיא אובדת בדרך. במקרה זה, שלושת המייסדים לא היססו לרגע וציינו באופן חד משמעי שלכל חבילה שנאספת דרכם יש ביטוח שאמור להעניק פתרון לכל מצב שעלול לקרות. אפשר להיות רגועים. המשכנו להקשות ושאלנו, האם אין כל בעיה מבחינת הדואר שנציג החברה יאסוף עבורנו את החבילה? גם כאן קיבלו תשובה מפורטת מינאי :”אין בעיה לאסוף את החבילה כי מזמין החבילה מוסיף את שם החברה: Mego LTD לשמו בעת מילוי פרטיו בהזמנה, ואז אנחנו יכולים לאסוף אותה עבורו מהדואר. לא צריך ייפוי כח ולא תעודת זהות“.

אנחנו לא חברת לוגיסטיקה ואין לנו כוונה להיות חברת לוגיסטיקה או משלוחים. אנחנו מתמקדים בצרכן, מזמין המשלוח ובצרכים שלו

כפי שאתם בוודאי יכולים לדמיין, מערך שלם של עובדים שיאספו את החבילות ויעבירו אותם לנמענים מצריך היערכות לוגיסטית לא קטנה. עם זאת החברה מדגישה כי עיקר הפוקוס שלה הוא דווקא בלקוח ולא בהכרח בצד הלוגיסטי: “ראשית, אנחנו לא חברת לוגיסטיקה ואין לנו כוונה להיות חברת לוגיסטיקה או משלוחים. אנחנו מתמקדים בצרכן , מזמין המשלוח ובצרכים שלו. כך למשל, אנחנו מקפידים ש”מביא“, הנציג שלנו שמביא את החבילות מהדואר, לא ייקח יותר מ-7 חבילות בסיבוב אחד. אנחנו שמים דגש על דרישות הלקוחות והמיקום בו הם נמצאים ולא מצפים שהם יתאימו עצמם אלינו. האפליקציה תכלול בהמשך גם מפה שתאפשר בהמשך מעקב אחר מיקום החבילה ותיאום מקסימלי עם ה”מביא”, שמנו דגש על הנקודה הזו“.

נכון לעכשיו השירות זמין בהרצליה, רמת השרון, כפר סבא, פתח תקוה, חולון, בת ים ותל אביב. Mego, אשר פועלת מזה שלושה חודשים בלבד, עתידה להתרחב לערים נוספות בהתאם לביקוש של המשתמשים. מי שסייע לחברה לעשות את צעדיה הראשונים הוא אורי לוין, יזם waze וכיום יזם סדרתי, אשר שימש מנטור של היזמים בתכנית היזמות והיה המשקיע הראשון בחברה. Mego קיבלה השקעה נוספת מקרן סם זל, הניתנת למיזמים מצטיינים בתכנית זל.

להורדה לאנדרואיד – לחצו כאן.

להורדה ל-iOS – לחצו כאן.

מרבית האנשים זקוקים לתמריצים גדולים כדי לעסוק בפעילות גופנית. כפועל יוצא מכך, אנשים רבים שוכרים את שירותיהם של מאמנים אישיים שידריכו אותם כיצד להתאמן בצורה נכונה ועל הדרך ידרבנו ויעודדו אותם לעמוד ביעדים. אם כך, למה לא לתת לעוזרת אישית וירטואלית לעשות זאת עבורנו? חברת LifeBEAM יצאה בקמפיין גיוס המונים עבור אזניות ספורט חדשות בשם Vi הכוללות בינה מלאכותית המתפקדת כמאמן אישי לכל דבר ועניין.

כפי שניתן לראות בסרטון (המצורף מטה), Vi הם אזניות ספורט רגילות לחלוטין שמיועדות לספורטאים שמעוניינים להאזין למוסיקה בזמן האימון. מה שמסקרן במיוחד באותן אזניות הוא מה שמתחבא מתחת למכסה המנוע – מאמנת כושר אישית שמכירה את המתאמן באופן אישי ויכולה לספק לו מידע סטטיסטי, המלצות, חיווי בזמן אמת ועוד.

את Vi ניתן להפעיל באמצעות פקודות קוליות שונות בהתאם למידע אותו תרצו לקבל. ניתן לשאול את Vi מה הוא הדופק הנוכחי, מה קצב הריצה, האם אתם מצליחים לשמור על ריצה עקבית (“Zone”) ועוד. היתרון הגדול של Vi טמון בעובדה שהיא יודעת להתממשק עם אביזרי כושר ואפליקציות ספורט מגוונות, מה שמקנה לה גישה להיסטוריית האימונים שלכם ואף אפשרות לשאוב מידע מחיישנים שונים שקיימים בגאדג’טים אחרים שאתם נושאים עמכם (שעון/רצועה חכמה, סמארטפון ועוד).

Vi לא רק תשאב מידע יבש אלא תעניק לכם דגשים על סמך הנתונים שברשותה. כך, למשל, אם תרוצו לאט מהקצב הרגיל שלכם, Vi תציע לכם להגביר מעט את הקצב, אם תהיו קרובים לשבור את השיא האישי שלכם Vi תאיץ בכם להתאמץ וכו’. את התובנות הללו מספקת Vi באמצעות מנוע בינה מלאכותית שפיתחה החברה שמאפשר ל-Vi להשתמש במידע רפואי הקשור לעולם הספורט ולשלב אותו עם למידה הולכת ומתמשכת של המשתמש. כל אלה עובדים יחד במטרה לעודד ולדרבן את המתעמל להשיג תוצאות טובות יותר ולשפר את אורח חייו.

קרדיט תמונה: vi

החברה שמאחורי Vi הבינה כי לא די בעוזרת אישית “המתעוררת” רק בזמן פעילות גופנית, אלא שישנו צורך אמיתי להכיר את ההרגלים שבשגרת יומו של המשתמש כדי להשיג איכות חיים טובה יותר. לכן, Vi תכלול גם יישום לסמארטפון שיידע להסיק מסקנות מפעילויות יומיומיות ומידע רציף שהמשתמש מספק. באופן זה תוכל Vi להציע מועדי אימון טובים יותר ואף אימונים שרלוונטיים לסיטואציה הנוכחית.

אסור לנו לשכוח כי Vi הם גם אזניות אשר לצד הפקודות הקוליות אמורות לשמש גם כאמצעי לצריכת מוסיקה. במקרה הזה, הצוות של LifeBEAM בחר לשלב זרועות עם חברת Harman / Kardon שהייתה אמונה על איכות השמע באזניות.

מטייסים לאצנים

נכון לכתיבת שורות אלה, הקמפיין הצליח לגייס סכום כולל העומד על כ-350 אלף דולר – פי שלושה מסכום היעד המקורי שביקשה החברה לגייס. הזוגות הראשונים של האזניות נמכרו במחיר של 179 דולר, אך הן אזלו במהירות וכעת הן נמכרות במחיר של 199 דולר (760 שקל). לקמפיין נותרו יותר מ-40 ימים ונראה כי הוא יגייס עוד תומכים רבים עד לסיומו.

חברת LifeBEAM, אשר נוסדה בשנת 2010, פיתחה במקור טכנולוגיה לבישה שכללה חיישנים המספקים מידע פיזיולוגי עבור טייסים ואסטרונאוטים. לפני שלוש שנים החליטה החברה לפנות גם לשוק הצרכני והשיקה מספר מוצרים חכמים שסייעו לצרכן הפשוט. בכדי ללמוד עוד על החברה קיים מנכ”ל החברה, עמרי יופה, ראיון עם גאדג’טי, ושפך אור על Vi ועל התכניות של החברה לעתיד הקרוב.

מה הוביל אתכם לפתח את Vi?

יש לנו ניסיון רב עם מוצרים לבישים בתחום הכושר (פעלנו בשיתוף פעולה עם כמה מהמותגים המובילים בתחום: Under Armour, JBL, Samsung, 2XU, Lazer helmets ועוד) והרגשנו שיש צורך עצום לטכנולוגיה לבישה המותאמת באופן אישי לצרכן הבסיסי. בעקבות זאת גיבשנו חזון שנקרא “Awareable” שבסיסו הוא ליצור מוצרים לבישים בעלי מודעות גבוהה שיכולים להקשיב למשתמש ולספק לו רק את המידע שהוא צריך, בזמן שהוא צריך, כדי לעמוד ביעדים שלו – הורדה במשקל, ריצת חמישה ק”מ או השלמת מרתון.

האם ליצרניות אחרות יש מוצרים דומים?

נכון לעכשיו לא, אך אנו בטוחים שנראה בעתיד הקרוב עוד ועוד חברות מתחרות שישלבו בין טכנולוגיה לבישה לבינה מלאכותית.

האם תשיקו מוצרים נוספים המגיעים באופן מובנה עם בינה מלאכותית?

ללא ספק. ריצה היא רק חלק אחד מתוך חזון גדול יותר בו אנו רוצים להפוך ל”עוזרים האישיים” בתחום הכושר והבריאות – כולל כיסוי של אלמנטים נוספים בחיי היום יום כדוגמת שינה, תזונה, פעילויות גופניות נוספות ועוד.

האם אתם עושים שימוש ב-Machine learning בכדי לאמן את העוזרת האישית?

אכן כן. עם זאת, הערך האמיתי של הבינה המלאכותית הוא דווקא הידע והניסיון האנושי המתבסס על מומחי כושר ומאמינים מקצועיים שהוזן לתוך המערכת עצמה.

לתמיכה בקמפיין  – לחצו כאן.

חברת Meta הישראלית הודיעה על השלמת סבב גיוס נוסף בסך כולל של 50 מיליון דולר על פי שווי של 300 מיליון דולר אחרי הכסף. את הגיוס הנוכחי, סבב B של החברה, הובילה קרן Horizons Ventures שהובילה גם את הסבב הקודם. בסבב הנוכחי הצטרפו: Lenovo, Tencent, Banyan Capital, Comcast Ventures ו-GQY. כפי שניתן לראות, חלק לא קטן מהמשקיעות בסבב הנוכחי מקורן בסין, מה שמעיד על השווקים החדשים אליה פונה חברת Meta.

בהודעה ששוחררה צוין כי הגיוס הנוכחי ישמש להמשך פיתוח הטכנולוגיות והחומרה שמאחורי המוצרים של החברה ואף יסייע לה בפיתוח הדגם החדש שלה, ה-Meta 3. מעבר לכך Meta ציינה כי הכסף ישמש גם לפיתוח אפליקציות ייעודיות לפלטפורמה שלה, מה שעתיד להעשיר את כמות התוכן שמוצע לבעלי הדגמים הקודמים ואף לדרבן מפתחים נוספים. Meta תשקוד רבות על ניסיונות החדירה לשוק הסיני וכספי הגיוס הנוכחיים, יחד עם שיתוף הפעולה עם שחקניות משמעותיות מהזירה הסינית, יהיו קטר הצמיחה של החברה במעצמת העל המזרחית.

נזכיר כי משקפי המציאות המדומה Meta 2 הצליחו ליצור הרבה רעש תקשורתי והתלהבות בקרב כמעט כל מי שניסה אותם. המשקפיים, המציגים קונספט דומה לזה של משקפי Hololens של חברת מיקרוסופט, מאפשרת למשתמש להעשיר את המציאות הקיימת אותה הוא רואה מבעד למשקפיים וליצור אינטראקציות בין התכנה של Meta לבין העולם האמיתי. בהדגמות רבות שערכה החברה ניכר כי היא הצליחה ליצור חווית משתמש טובה למדי שאינה כוללת רק צפייה מהצד, אלא מאפשרת למשתמש גם לפעול ולהשפיע על אובייקטים במציאות הנוצרת מבעד למשקפיי ה-Meta.

הגיוס הרחב של Meta מצטרף לשורה רבה של חדשות אודות משקפי מציאות מדומה/רבודה של חברות מרחבי העולם. אין ספק כי בעתיד הקרוב נראה עוד שחקניות גדולות נכנסות לתחום ולצד זאת עוד ספקי תוכן שייצרו אפליקציות, משחקים וסרטים שמיועדים ספציפית לפלטפורמות הללו. עם זאת ישנו עדיין אתגר גדול מאוד: להוריד את העלויות של משקפיים מהסוג הזה – ערכת הפיתוח של Meta 2 עולה 949 דולר (כ-3,600 שקל) מה שעדיין הופך את המכשיר ליקר עבור לא מעט מפתחים.

בשנים האחרונות קנייה מקוונת הפכה לדרך רכישה מאוד פופלארית בקרב בציבור הישראלי שמזמין מוצרים רבים מעבר לים. בכל אותם המקרים נדרשים הלקוחות להזין את פרטי כרטיס האשראי שלהם ובכך הם נחשפים ללא מעט סכנות עתידיות שיכולות לפגוע בהם אם חלילה המידע יודלף החוצה. שירות חדש בשם CardProtector של חברת Logdog יוכל להתריע בפניכם במידה וישנה סכנה לכרטיס האשראי שלכם.

במקביל לצמיחה הרבה בתחום הקניות ברשת, צמח לו תחום נוסף ופחות חביב: מכירה של כרטיסי אשראי גנובים. כיום ישנו שוק שחור של ממש בו ניתן לקנות פרטים מלאים אודות כרטיסי אשראי אותם הצליחו האקרים לגנוב ממאגרים כאלה או אחרים. ברגע שפרטי הכרטיס נמצאים אי שם ברשת, כל אחד יוכל לרכוש אותם ולעשות בו כאוות נפשו. הבעיה הגדולה היא שהמשתמש הפשוט כלל לא יכול לדעת או לעקוב בצורה מתמשכת אחר אותן רשימות, שלעיתים מכילות מיליוני פריטים, והוא מגלה שנפל קורבן רק לאחר שבוצעה פעולה לא מורשית מהחשבון שלו.

CardProtector מגיע לפתור בדיוק את הבעיה הזו באמצעות סריקה חוזרת ומתמשכת של אותם מאגרים מפוקפקים. בכדי לא לפגוע בפרטיות של המשתמש, כל מה שהחברה מבקשת מהמשתמש הוא את שמו המלא, המדינה בה הוא מתגורר והמיקוד של האזור בו הוא חי.

מאותו הרגע, המערכת של CardProtector יודעת לחפש את המידע הרלוונטי במאגרים בהם נמצאים פרטי אשראי גנובים. במידה והם הצליחו לקבל זיהוי חיובי ואינדיקציה על כך שהמספר מופיע, המשתמש יקבל התראה ויוכל לפנות לחברת האשראי שלו כדי לטפל בבעיה בהקדם. חשוב להדגיש כי ההגנה והסריקה מתבצעת באופן אוטומטי כל ימות השנה ואין צורך להזין את המידע בכל פעם מחדש.

השירות זמין כבר מעכשיו עבור משתמשי אפליקציית האנדרואיד של Logdog בעלות של 4.99 ש”ח בחודש או 49 ש”ח לשנה. לצד זאת, החברה הקימה גם עמוד ייעודי באתר בו משתמשים ללא גרסת אנדרואיד יכולים לשלוח בצורה אקטיבית את המידע ולקבל תשובה נקודתית לאותו הרגע לאחר ה-24 שעות.

קוראי Gadgety נהנים מקוד קופן המקנה להם חודשיים מתנה להתנסות בשירות החדש. ניתן להפעיל את הקופון עד סוף חודש יוני הנוכחי. קוד הקופון הוא GADGETYCP (מוגבל ל-500 משתמשים).

להורדת האפליקציה לאנדרואיד – לחצו כאן.

חברת נקסר הישראלית הודיעה לפני זמן קצר על השלמת גיוס סבב A העומד על 10.5 מיליון דולר. מי שהוביל את הגיוס הנוכחי היו קרנות הון הסיכון Mosaic Ventures ו- True Ventures, כאשר אליהן הצטרפו המשקיעים הקודמים Aleph (קרן אלף) ו-Slow Ventures.

נקסר פיתחה אפליקציה מתקדמת המשמשת כמצלמת אבטחה ותיעוד בזמן נהיגה המשלבת בינה מלאכותית. כל שיש לעשות הוא להציב את הסמארטפון בקדמת הרכב ולכוון את המצלמה האחורית כלפי השמשה הקדמית. מרגע זה תדע המערכת של נקסר לספק לנהג שלל תובנות אודות הנהיגה שלו ואף תוכל לספק לו מידע קריטי בזמן חירום. כך למשל, אם הנהג ביצע תאונה כלשהי, נקסר תוכל להפיק דו”ח שלם הכולל מידע המגיע מהחיישנים של הסמארטפון, עמו היא תשלב גם קטע וידאו אותו הקליטה בעת ביצוע התאונה.

הייחודיות האמיתית של נקסר באה לידי ביטוי במערך הטכנולוגי המרשים שרץ מאחורי הקלעים אשר עושה שימוש בבינה מלאכותית במטרה להגן על ציבור הנהגים. החזון של נקסר הוא ליצור פלטפורמה בין רכבים דרכה היא תוכל להעביר מידע רלוונטי אודות שאר הנהגים בכביש. המערכת של נקסר יודעת לזהות באופן אוטומטי, באמצעות ראייה ממוחשבת, התנהגות חריגה או מסוכנת של נהגים בכביש. בהסתמך על יכולת ניתוח זה היא יכולה לזהיר את שאר הנהגים ולהתריע להם כי הם בסביבת נהג מסוכן. חשוב להדגיש כי אותן התראות מתבצעת בזמן אמת ויכולות לספק לנהגים מידע ממשי בזמן הנהיגה ולא רק מידע כללי אודות נהגים עם היסטוריית נהיגה בעייתית.

מעבר לכך, יכולות העיבוד של החברה מאפשרות לה לקבל תובנות רבות על הרגלי הנהיגה של משתמשים רבים ועל הדרכים בהן בני אדם באמת נוהגים – מידע יקר ערך בעידן הרכב האוטונומי. מידע זה יוכל לעזור ליצרניות הרכבים ולחברות הטכנולוגיה לאמן בצורה יותר טובה (ויותר אנושית) את הרכבים האוטונומיים, מה שיוביל אותם להיות בשלים ומותאמים יותר לנהיגה בסביבה עם נהגים אמיתיים.

נכון לעכשיו החברה פועלת בלמעלה מ-130 מדינות והיא פרוסה ב-2,700 ערים ברחבי העולם. מלבד נהגים אלו, משתמשים רגילים באפליקציה, החברה עובדת בשיתוף פעולה עם נהגים מקצועיים בשלוש ערים מרכזיות בעולם: סן פרנסיסקו, ניו-יורק ותל אביב. בעתיד מתכוונת החברה להרחיב את שיתופי הפעולה לחמש ערים נוספות ובכך להגדיל את כמות המידע אותו היא יכולה לספק לנהגים באפליקציה.

להורדת האפליקציה לאייפון – לחצו כאן.

בתחרות סטארטאפים שהתקיימה בכנס Israel Mobile Summit 2016 זכתה חברת Abbi במקום הראשון. Abbi זכתה בטיסה לסין, מתנת כנס GSMA Mobile World Congress Shanghai, שם תקבל ביתן להציג את המוצר החדשני שלה. בנוסף, החברה זכתה בסכום כולל של 2,500 דולר שישמש עבורה לתקציב פרסום ולמחזור בדיקות תוכנה מהחברות Performance Revenues ו- Applause.

חברת Abbi גברה על למעלה מ- 50 חברות שנרשמו לתחרות, שבע מתוכן עלו לשלב הגמר, ביניהן אפליקציית רובוהולד, המייתרת את זמני ההמתנה במוקד, אפליקציית ClickMe המספקת שירות תזכורות, אפליקציית ריפורטי של אהוד ברק המסייעת לדיווח במצבי חירום באמצעות חכמת ההמונים ועוד. פאנל השופטים בתחרות כלל את החברות IBM, Applause, ClickBakers, Performance Revenues, StartApp, AppsFlyer ו- AppAnnie.

הסטארט-אפ הזוכה פיתח פתרון המגדיל את יחסי ההמרה והרווחים לבעלי אפליקציות, בזכות טכנולוגיה ייחודית היודעת לזהות את רגעי השיא (“Happy Momemnts”) של המשתמש בזמן אמת, תוך כדי השימוש באפליקציה. Abbi יודעת להגדיל את יחסי ההמרה לכל פעולה שבוחר בעל האפליקציה, לרבות שיתוף, מכירה, הזמנת חברים, דרוג בחנות וכל פעולה אחרת, באופן אוטומטי.

Abbi אוספת למעלה מ-300 פרמטרים מכל סשן, הן פרמטרים מהטלפון והן מחווית המשתמש והמסכים שעוברת באפליקציה, ויודעת לזהות את התנהגות המשתמש בזמן הצריכה, בין אם הוא יושב, שוכב, נמצא ברכבת ועוד. כתוצאה מכך, מציעה החברה כלים רבים לבעלי אפליקציות להגדלת מעורבת המשתמשים ויחסי ההמרה. Abbi עובדת היום עם חברות מובילות בשוק ומותקנת על מיליוני טלפונים, ואף סיימה גיוס Seed בתחילת השנה.

למקום השני הגיע הסטארט-אפ פיקסוניי (Pixoneye), בוגר תכנית האקסלרטור של מיקרוסופט, היודע לנתח תמונה במכשירים ניידים באמצעות טכנולוגיית ראיה ממוחשבת ולספק למנהלי שיווק או מוצר תמונה כוללת להבנת הצרכים הדינמיים של הצרכן. הפתרון כולל אפיון פרופיל המשתמש בצורה דינמית בשילוב עם יצירת קלאסטרים מנבאי פעולות ומאפשר מתן המלצות תוכן או דיוק בפרסום.

למקום ה-3 הגיעה אפליקציית ריפורטי (Reporty), שהמשקיע העיקרי שלה הוא ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, שהשקיע בה כבר 1.5 מיליון דולר, והוא מכהן כיו”ר החברה. ריפורטי הינה מערכת המתעתדת לשנות את צורת התקשורת של אזרחים עם גופי ההצלה בזמן חירום. באמצעות לחיצת כפתור באפליקציה, יכול כל אזרח בישראל לדווח על תאונה או מפגע, תוך שידור וידאו חי שיחה רגילה והעברת מיקום מדויק למוקד הרלוונטי. האפליקציה מאפשרת גם תקשורת עם בני משפחה וחברים. כיום ריפורטי פועלת בשיתוף עם מד”א, גורמי הביטחון ומספר רשויות מקומיות. החברה נוסדה ב-2014 על ידי אמיר אליחי, ליטל לשם, אלכס דיזינגוף ויוני ידסון, ומונה כבר למעלה מ- 50,000 משתמשים.

התחרות נערכה במסגרת כנס Israel Mobile Summit 2016, שנערך במהלך אירועי “שבוע המובייל”, בהשתתפות של 2,000 איש, גורמים בכירים בתעשיית המובייל בארץ ובעולם, כשלמעלה ממחצית מהמציגים בכנס ולמעלה מרבע מהמשתתפים הגיעו מחו”ל. זוהי השנה השישית שמתקיים הכנס, ומארח תחרות סטארטאפים בה השתתפו חברות מובילות, כולל גט טקסי (היום Gett).

חברת אינוביד (Innovid) הישראלית, מכריזה היום על שותפות עם חברת טוויטר, דרכה יתאפשר למפרסמים לשדר פרסומות pre-roll בסרטוני וידאו לראשונה על גבי הפלטפורמה של טוויטר. שיתוף פעולה זה יאפשר לטוויטר להעניק אפשרויות פרסום מתקדמות יותר עבור החברות או המשתמשים ברשת החברתית.

פרסומות Pre-roll מוכרות לנו בעיקר מאתר יוטיוב, בו מפרסמים רבים בוחרים להטמיע סרטוני פרסומת קצרים בתחילתם של קטעי וידאו פופלארים (כמו אלו של גאדג’טי). אמצעי זה מאפשר לגוגל לחלוק את הרווחים עם יוצרי התוכן ובכך שני הצדדים מרוויחים מאותן פרסומות. כעת, הודות לשיתוף פעולה עם אינוביד, תוכל טוויטר להציע למפרסמים שיטת פעולה דומה ולרתום את כל הידע והניסיון שצברה אינוביד לטובת טיוב ומעקב אחר הקמפיינים השונים.

אינוביד מאפשרת למפרסמים ליצור, להפיץ ולמדוד חוויות ווידאו, על גבי כל מכשיר ובכך מצליחה לספק תובנות קריטיות למנהלי הקמפיינים.  מעבר לכך, כחלק מהטמעת שירותיה של אינוביד בשירות החדש של טוויטר, המפרסמים יוכלו ליהנות מכלי אנליטיקס חכמים יותר ואף יוכלו למדוד את ביצועי הקמפיין – נתוני צפייה, הקלקות, משך הצפייה בפרסומת ועוד.

נדגיש כי אינוביד הישראלית היא פלטפורמת הפרסום הראשונה בעולם שחתמה על שיתוף פעולה מסוג זה עם טוויטר. בנוסף לכך, צעד זה מסמל גם שינוי תפיסה ברשתות החברתיות מאחר ועד כה אף רשת חברתית אחרת – פייסבוק, אינסטגרם, סנאפצ’ט ועוד, לא מאפשרת פרסום מסוג זה – לפחות לא נכון לכתיבת שורות אלה.

אינוביד נוסדה בשנת 2007 על ידי צביקה נטר, טל חלוזין וצחי זיגדון. החברה מעסיקה כ-200 עובדים בשמונה משרדים ברחבי העולם: ניו יורק, לוס אנג’לס, שיקאגו, דטרויט, לונדון, סידני, מלבורן ומרכז מחקר ופיתוח ברמת גן בו מועסקים כ- 70 עובדים. בחברה השקיעו הקרנות: סקויה קפיטל, ג’נסיס פרטנרס, T-Ventures, זרוע ההשקעות של סיסקו ו-NewSpring Capital.

חברת Airobotics הישראלית הודיעה היום (ג’) על השלמת סבב A ו-B בסכום כולל של 28.5 מיליון דולר, כאשר את הסבב הראשון הובילה BlueRun Ventures ואת הסבב השני Charles River Ventures. מלבדן לקחו חלק בגיוס קרנות ואנג’לים נוספים: המדען הראשי, נועם ברדין, מנכ”ל Waze; ריצ’רד וולדרידג’ מנהל התפעול הראשי של Google ATAP וקרן UpWest Labs.

Airobotics פיתחה מערכת שלמה המאפשרת לרחפן להתנהל באופן אוטונומי ואוטומטי ללא הצורך במפעיל אנושי שיכוון או ינחה אותו בזמן ביצוע הפעולות. המערכת כוללת תחנת עגינה גדולה המשמשת כנקודת המוצא והתפעול של הרחפן ממנה הוא ממריא, מחליף סוללות או ממתין למשימה הבאה – כל זאת ללא התערבות של מפעיל. כפועל יוצא מכך, הרחפן של Airobotics יכול לבצע מגוון רחב של משימות באופן עצמאי לחלוטין: פיקוח, בדיקות תחזוקה, סקירת מיכון ואבטחת מתקנים ענקיים (כמו למשל מפעלי תעשייה, נמלי ים ומכרות)

תחנת העגינה (Airbase) שפיתחה Airobotics היא אחד מהמרכיבים העיקריים של המערכת כולה. התחנה כוללת זרוע רובוטית היודעת להחליף את הסוללות של הרחפן בצורה אוטומטית ללא מגע אדם. יכולת זו בלבד יכולה להקפיץ בכמה רמות את היעילות והכדאיות של השימוש ברחפנים לביצוע משימות שונות והיא אף מורידה את הדאגה סביב סוגיית חיי הסוללה. בנוסף לכך, ה-Airbase אטומה לחלוטין, חסינה מפני מים, עמידה בתנאי מזג אוויר שונים ואף עמידה לחלודה.

אלמנט חשוב נוסף הוא מערכת ניהול המשימות של Airobotics המאפשרת לגורם המפקח להקצות לרחפן מספר משימות ולהתאימן לאופי אזור הפעולה. באופן זה ניתן להגדיר לרחפן לבצע פטרול מוגדר מראש, לחפש אחר ליקויים במבנים עצומים ועוד. יתרה מכך, המערכת של החברה לא מעבירה רק מידע יבש, אלא המידע הנאסף על ידי הרחפן מעובד לכדי מידע שימושי ממנו אפשר להסיק מסקנות ולקבל החלטות מקצועיות.

מעבר לכך, ניתן להוסיף לרחפן מצלמות מסוגים שונים וחיישנים נוספים ובכך להגדיל את ארסנל המשימות שהוא יכול לבצע. נדגיש כי גם הרחפן עצמו הוא פרי פיתוחה של חברת Airobotics והוא מסוגל לפעול במשך 30 דקות ולשאת משקל של עד קילו אחד. הרחפן יכול לשדר מידע בזמן אמת כדי לקבל תמונה מדויקת של המתרחש בפועל.

הפתרון של Airobotics מספק ערך רב לתעשיות מורכבות, מכרות, גז ונפט, נמלים ועוד. תעשיות אלו יכולות ליהנות משילוב ניתוח הנתונים האוויריים, סריקה ומיפוי, בקרה, ואבטחה, ולהפיק מהם תוצאות מידיות שמשפיעות משמעותית על הוצאות החברה ורווחיה. כימיקלים לישראל (ICL), אחד הלקוחות הראשונים של Airobotics, הריצה מבחני בטא על מנת לשפר ולמקסם את יכולות הפלטפורמה. בעקבות הצלחת הבטא, ממשיכה כי”ל כלקוח החברה.

צוות Airobotics, אשר מונה כ-70 אנשים, נוסד על ידי צמד המייסדים, רן קראוס (CEO) ומאיר קליינר (VP R&D). הצוות הניהולי כולו בעל ניסיון עשיר ורחב עם ידע פרקטי בכל הקשור לרחפנים. Airobotics הינה חברת הסטארטאפ השלישית של קראוס בתחום הרחפנים.

ההייטק הישראלי צומח בצורה מרשימה מאוד בשנים האחרונות ואנו עדים לעוד ועוד גיוסים ואקזיטים של חברות מקומיות. עם זאת, ישנה עדיין בעיה אחת גדולה שעתידה להעיב על הסקטור הזה – הקושי בגיוס עובדים. כפועל יוצא מכך, חברות מוכנות להציע אלפי שקלים, ולעיתים סכומים גבוהים אף יותר, למקורביהם בשאיפה שיעזרו להם להעסיק את המועמד המיוחל. חברת Fillip הישראלית רוצה לפתוח את אותם “הדילים” לקהל הרחב ובכך לאפשר לאדם שאינו קשור לחברה, למצוא עבורה מועמד ובכך להרוויח את העמלה המוצעת.

בעת הכניסה הראשונית לאתר של Fillip תוכלו למצוא לוח דרושים בו חברות הייטק שונות מפרסמות אילו מעומדים הן מחפשות. ההבדל העיקרי משאר לוחות גנריים דומים הוא שבתחתית כל אחת מאותן הצעות מצוין באופן בולט הסכום הכספי אותו יקבל מי שיצליח להיות זה שימצא את המועמד המתאים ביותר שלבסוף יתקבל לחברה. במידה ואתם רואים משרה שיכולה להיות רלוונטית לאחד מהחברים שלכם, כל שעליכם לעשות הוא למלא מספר שאלות קצרות אודותיו, לצרף את הקורות חיים שלו, ולבסוף להעביר את הפרטים לחברה המדוברת. במידה שאין לכם מכר רלוונטי אפשר ללחוץ על כפתור “Share Away” לשתף בכל פלטפורמות החברתיות, והמערכת תיצור עבורכם לינק ייחודי שיעניק לכם את העמלה במידה ותביאו את המועמד. במידה ואחד החברים שלכם הוא זה שיימצא את המועמד בזכות הקישור, הוא כמובן זה שיקבל את הכסף.

כך למשל, חברת Nanorep מוכנה לשלם 20 אלף שקלים עבור מי שימצא לה מוביל צוות בתחום ה-Full Stack WEB. לצידה ניתן למצוא גם את חברת קלנרה השבדית אשר מחפשת למרכז הפיתוח שלה בארץ מהנדס תכנה מעולם ה-Full Stack ומכונה לשלם למוצא הישר סכום לא מבוטל של 12 אלף שקלים. מסקירה קצרה שערכנו באתר ניתן לראות כי התשלום הממוצע עבור גיוס מוצלח עומד על כמה אלפי שקלים בודדים וניתן למצוא שם חברות מוכרות כדוגמת מטריקס, SimilarWeb ועוד.

מקור: Fillip

בכדי ללמוד על השירות לעומק ועל הפוטנציאל הכלכלי הטמון בו, שוחחנו עם ניר שורק, אחד ממייסדי החברה, אשר הסביר לנו על התהליך כולו ועל הדרך בה הם מוודאים כי הכסף אכן הועבר לגורם המקשר. תחילה שורק חשף כיצד הרעיון לפיתוח Fillip נוצר במוחו:

המיזם נולד כשהייתי דירקטור באקסליבריס ואחוז גדול מהזמן שלי התעסקתי בגיוסי כוח אדם ובמציאת כישרונות עבור המחלקה. לאורך זמן ראיתי שמשרות פתוחות שלי נשארות פתוחות הרבה זמן ומספר קורות החיים האיכותיים שמגיעים היו קטנים כיוון שרוב מחפשי העבודה הם מחפשי עבודה פאסיביים שלא מסתובבים בלוחות ומגישים קורות חיים. התחלתי ליצור קשר עם חברים ולהציע להם ארוחות על חשבוני תמורת זה שיקשרו את חבריהם. שראיתי את ההצלחה שנחלתי, היה לי ברור שחייבים לייצר פלטפורמה שתאפשר להפעיל את ההמונים כדי שיקשרו.

אנחנו מלווים את התהליך של המועמדים בכל שלבי המיון ויודעים מי התקבל ומי לא.

כמו ישראליים טובים, גם אצלנו גם החשש שמא החברות לא יכבדו את ההסכם או שתהליך זה יתמסמס אם תהליך הגיוס ייקח מספר חודשים. “כיוון שאנחנו עובדים עם חברות הייטק בשוק קיים (השמה), התהליך מאוד ברור להן והן רגילות לשלם עבור שרות זה“, השיב שניר על שאלתנו בנושא, “אנחנו בכל מקרה מלווים את התהליך של המועמדים בכל שלבי המיון ויודעים מי התקבל ומי לא“.

Fillip, אשר הושקה לפני שבועיים, הצליחה כבר ליצור שיתופי פעולה עם עשר חברות מהארץ אשר הכניסו משרות לאתר. בעקבות גילה הצעיר טרם התבצעו גיוסים מוצלחים, אך על פי שניר ישנם כבר עכשיו מועמדים שמתקדמים בתהליך מול החברות. אם בחברות עסקינן, חשוב לציין כי כל חברה יכולה להכניס את המשרות שלה למאגר ובתמורה תקבל Fillip כעשרה אחוז מסכום העמלה – סכום שייגבה מהחברה ולא יופחת מהעמלה של הגורם המתווך.

ומה בנוגע למתחרים? שורק התייחס לכך והסביר את ההבדל אל מול השחקניות האחרות בתחום: “הפלטפורמות הכי קרובות, המכוונות להגיע למחפשי העבודה הפאסיביים, הן Zao ו Tomigo שמאפשרות בעיקר השמה בסגנון “חבר מביא חבר” לכל ארגון בנפרד ומאפשרות לעובדי החברה להרוויח על השמה מוצלחת. המיקוד שלנו הוא לאפשר להמונים לעזור בתהליך מציאת המועמד, ולכן יצרנו פלטפורמה פתוחה שכל אחד יכול להיכנס ולראות את כל המשרות של כל החברות ללא קשר לאיפה הוא כרגע עובד“.

ל-Fillip שלושה מייסדים: ניר שורק, עד לפני חודשיים דירקטור מערכות מידע בחברת אקסליבריס, גיל פרץ, יזם טכנולוגי, מייסד הסטארטאפ שירות.נט יחד עם דב מורן וארז חליווה, בעלים של סטודיו לעיצוב ומומחה UX/UI. החברה טרם גייסה כסף וכעת פועלת על סמך הון עצמי בלבד.

לאתר החברה ולפרטים נוספים – לחצו כאן.