באירוע שהתקיים לפני מספר ימים נבחרו שלושה סטארטאפים ישראליים שייצגו את ישראל בתחרות Global Innovation Award 2016 העולמית שתתקיים בסין בחודש אוגוסט. הסטארטאפים הזוכים יתמודדו מול סטרטאפים מארה”ב, אירופה וסין על פרסים בסך 1.5 מיליון דולר במזומן (ללא אקוויטי), הזדמנות להשקעה באמצעות קרן מיוחדת של 25 מיליון דולר שהקימה Shengjing Group לרגל התחרות, וחשיפת הפתרונות הטכנולוגים שלהם בפני משקיעים וחברות מובילות מסין ומהעולם כולו.

הסטארטאפים שנבחרו הם: Boomerang, NiniSpeech ו-Aerial Guard כאשר כל אחד מהם מגיע מתחומי פעולה שונים בתכלית. Boomerang מפתחת מערכת גנטית לטיפול בסרטן המבוססת על עקרון של שער לוגי: באמצעות שימוש בטכנולוגיית CRISPR וכלים מתקדמים בהנדסה גנטית. המערכת של בומרנג מופעלת רק בנוכחותם של שני מארקרים ייחודיים לסרטן, ובכך מבטיחה ספציפיות גבוהה ורעילות נמוכה. המערכת מתוכננת להרוג תאי סרטן ביעילות על ידי ייצור של מספר חלבונים בעלי אפקט הרסני על התא החולה והיא מאפשרת טיפול מותאם אישית המבוסס על הגנטיקה הייחודית של כל מטופל.

NiniSpeech – ניניספיץ’ מציעה פתרונות מהפכניים לתחום הפרעות התקשורת. ניניספיץ’ מציעה פתרונות דיגיטליים חדשניים, המשפרים את חווית המטפל והמטופל, מיטיבים את התוצאה הטיפולית, וכל זאת בעלויות נמוכות. מערכת ניניספיץ’ נמצאת בשימוש במרכזים מובילים ברחבי העולם, וזוכה לתמיכה מצד מובילי הדעה בתחום.

Aerial Guard – חברת תוכנה אשר מפתחת מערכת ניווט אוטונומית לכלים בלתי מאוישים. החברה מתמקדת בשוק האזרחי של כלים אוויריים בלתי מאוישים ומספקת ליצרני רחפנים יכולות אוטונומיות מתקדמות כגון ניווט חכם, חישה והימנעות ממכשולים. כל אלה מאפשרים לכלי האווירי לנווט בסביבה מציאותית, רוויית מכשולים תוך כדי ביצוע המשימה האוטונומית אשר אליה הוא יועד.

התחרות היא פרי יוזמה של חברת הייעוץ הסינית Shengjing Group והיא נערכת בסין, ארה”ב, אירופה וישראל. את התחרות בישראל, מובילה קרן ההון סיכון JVP בשיתוף גופים מובילים בתעשייה ובאקדמיה הישראלית, אשר ליוו את התהליך ובחירת הפיינליסטים בהם: EMC, מייקרוספט, פועלים טק, EY ישראל, הרצוג פוקס נאמן ונאוטילוס (AOL). התחרות הושקה בישראל בחודש מרץ השנה, ומתוך 140 סטארטאפים המייצגים חתך מגוון של ההייטק הישראלי, העפילו לגמר הישראלי 8 סטארטאפים, שהציגו בתחרות ועמדו בפני חבר השופטים.

קריאה נוספת: DiaCardio הישראלית זכתה במקום הראשון בתחרות החדשנות הבינלאומית

נזכיר כי בשנה שעברה המשלחת הישראלית הצליחה לחזור עם מספר רב מאוד של הישגים בתחרות – כולל קטיפת המקום הראשון. בנוסף לכך, בשנה הקודמת הייתה נוכחות ישראלית חזקה בחמישייה הפותחת והמקום השלישי והחמישי גם הם היו סטארטאפים מקומיים.

יואב צרויה, שותף בקרן JVP ושופט בתחרות הגלובלית בסין:

שמנו דגש רב על בחירת חברות שיש להן פוטנציאל גלובלי מוצק, שמבינות את הטרנדים בשוק העולמי.יש מרכיב מרכזי של טכנולוגיה עמוקה בתחרות השנה וזה משקף היטב את האקו-סיסטם של ההייטק הישראלי.

שרי וונג (Sherrie Wang) שותפה בכירה בקבוצת Shengjing:

אנו שמחים לראות השנה מגוון רחב של חברות בתחרות, כולל כאלו שיש להן התאמה גדולהלשוק הסיני. חברת DiaCardio שזכתה בשנה שעברה כבר הגיעה לשותף סיני ראשון. השקענו מעל 60 מיליון דולר בישראל.

אתמול לפנות בוקר התחילו להגיע תוצאות האמת והתברר שהבריטים החליטו לצאת מהאיחוד האירופי. השווקים סערו: הפאונד הבריטי נפל ב-8%, המדדים ברחבי אירופה איבדו עד 10% כשמניות הבנקים חטפו את עיקר האש וגם המניות בשוק האמריקני חטפו מכה חזקה למדי עם ירידות שנעו בין 3%-4%.

בנוסף לפוטנציאל הנזק הכלכלי שחוזים לתעשייה הבריטית בעלת העוצמה, לונדון היא גם מרכז גדול של סטארטאפים, ובעיקר של יזמויות פינטק (חדשנות פיננסית). מספר הסטארטאפים שעוסקים בפיננסים שם גדול מכיון שלונדון היא מרכז כספים מהגדולים בעולם. אין כמעט בנק או חברת ניהול השקעות שאין לה נציגות בסיטי (רובע העסקים) של לונדון. גם ישראלים רבים מוצאים את עצמם מגיעים ללונדון, בין אם זה עבור גיוס מימון ותמיכה או השקת פיילוט בשוק הבריטי.

רק בשנה שעברה הושקעו בסטארטאפים לונדוניים כמעט מיליארד דולר, כשבנקים בני מאות שנים משקיעים מיליוני דולרים בסטארטאפים בני יום. למעשה, הבנק המרכזי האנגלי בכבודו ובעצמו הכריז בשבוע שעבר על השקת אקסלרטור (מאיץ) לסטארטאפים בתחום הפינטק.

אקו-סיסטם אידיאלי

הקסם של עיר קוסמופוליטית, היתרונות של רגולציה אירופית אחידה ומדיניות הגירה נוחה של האיחוד האירופי הביאו אליה את המתכנתים והיזמים הטובים ביותר מכל אירופה. שני ‘חדי קרן’ בתחום זה יצרה לונדון: Funding Circle, שעוסקת בהלוואות המוניות-חברתיות, ו-TransferWise שמפעילה מערכת העברות כספים בינלאומית. כל אחת מהן מוערכת ביותר ממיליארד דולר.

כעת כל האקו-סיסטם של סצנת הפינטק בלונדון עלול להימצא בסיכון עקב החלטת הבריטים. הבדלי רגולציה בין בריטניה לבין שאר אירופה יבטלו את היתרון המרכזי שלה, יזמים עלולים להעדיף לעבור לתוך היבשת במקום להיאבק בבירוקרטיה האנגלית ליצוא. אם הבנקים הגדולים יפגעו, הסטארטאפים שתלויים בהם בוודאי צפויים להיפגע.

הלוואת בין אזרחי אירופה לאזרחי בריטניה מבוססת על אמון מערכתי שיכול להיפגע, הפיקוח על הכספים שעוברים בין הגושים יגבר. כל הצדדים יפסידו אך זו הבריטית יכולה להפסיד יותר. שרי אוצר אירופים אומרים שכעת תוגבל גישתה של בריטניה לשווקי האיחוד (בטון כמעט “נקמני”). חסימת גישה מבריטניה תיצור הזדמנות למרכזי מסחר אחרים כמו אמסטרדם ופרנקפורט, הם מתכוונים לנצל היטב את הסערה.

מה אומרים בשטח

סקר שנערך לפני ההצבעה העלה ש-87% מיזמי ועובדי ההיטק בלונדון התנגד ליציאה מהאיחוד. עיקר החשש שיציאה תקשה לגשת ללקוחות ביבשת, מציאת עובדים טובים וחשש שחברות בינלאומיות יתרחקו מבריטניה.

מייסד סקייפ (ו-kazaa לותיקים שבינינו) אמר לבלומברג שיציאה מהאיחוד תמנע מיזמים כמוהו להגיע ללונדון. בזמנו הוא העדיף להקים את מטה סקייפ בלונדון ולא בשבדיה בה גדל בגלל הגישה הנוחה לשווקים הפיננסיים והיכולת של העובדים לנוע באירופה בחופשיות.

יזמות מצריכה יכולת להתמודד עם שינוים ויש יזמים שנערכים כדי להתאים את עצמם למציאות החדשה. מנכ”לית Love Home Swap, סטארטאפ שמאפשר לאנשים להחליף בתים לחופשה, אמרה לביזנס אינסיידר שבשבועות הקרובים לונדון תרגיש כמו רעידת אדמה אך ההחלטה התקבלה ועתה יזמים יצטרכו להשתמש ביכולת שלהם לעמוד באתגרים.

אולי השד לא כל כך נורא

מנכ”ל חברת הפינטק CurrencyCloud, שמפתחת מערכת תשלומים, חושב שהיתרונות של לונדון לא הולכים להעלם כל כך מהר: “ללונדון יש יתרון של איזור זמן נוח, הסטוריה פיננסית ומומחיות סחר במטבעות שלא תיעלם בן לילה. עשורים שלמים נמשך תהליך בניית התשתית התאגידית, שירותי מסחר, עורכי דין, מבטחים, מתווכים וכח האדם שמאפשר ללונדון להיות כזו מיוחדת“. לדעתו זו אירופה שחוששת להיות מנותקת מהמשאבים של לונדון ולא להיפך.

יש גם תגובות בעד היפרדות מאירופה. אלו טוענים שהתקשורת עוסקת במסע הפחדה שאינו מבוסס. יועץ לשעבר לראש הממשלה, דיוויד קמרון, שהקים בעצמו סטארטאפ למימון המונים פוליטי (CrowdPac) אומר שהיפרדות מתקנות האיחוד תאפשר לבריטניה לקבוע מדיניות הרבה יותר ידידותית ליזמים ולקבוע מדיניות שמעודדת הגירה של בעלי מקצוע ברמה גבוהה. לדבריו, במקום להכניס עוד “מלצרים הונגרים” בריטניה תוכל להביא יותר מתכנתים מוכשרים מרחבי העולם. נושא ההגירה של כוח עבודה זול ממזרח אירופה והגירה של מוסלמים היוו שיקול מרכזי בהחלטת הבוחר הבריטי לצאת מהאיחוד.

חבר בקרן ההון סיכון אינדקס, סול קליין, שהשקיעה בין השאר ב”סולוטו” ו-MyHeritage הישראליות (ומונה ל”שגריר טכנולוגי” של בריטניה בישראל), תומך בהיפרדות מהאיחוד וטען שהיתרונות החזקים של בריטניה על האחרות מעניקים הזדמנות מעולה “לייצר לימונדה” (מלימונים). שותף שלו לקרן אמר זאת בפשטות: “לטכנולוגיה אין גבולות”.

We'll obviously keep investing in the UK and EU. Like it or not, tech has no borders.

— Martin Mignot (@martinmignot) June 24, 2016

אחד האתגרים הגדולים של סטארטאפ בתחילת דרכו הוא להשיג לקוחות חדשים ולשכנע אותם לרכוש דווקא את המוצר שלו על פני כל האלטרנטיבות בשוק. כתוצאה מכך, ישנן שאלות רבות בתחום זה שנשארות לא פתורות בעיניי יזמים מנוסים ומתחילים כאחד. כדי לענות על השאלות הרבות שמעסיקות לא מעט חברות, קיימה קרן ההון סיכון “אלף” סדנא מיוחדת בשם ALEPH.BET: SALES B2B, בה היא הזמינה את מיטב המומחים בתחום שיענו לשאלות יזמים ישראליים ויחלקו את הניסיון העשיר שלהם.

“הקמת חברת סטארטאפ היא משימה לא פשוטה ובמיוחד כשזאת החברה הראשונה של היזם. גם אם היזם השתתף בתוכנית ההאצה, שמסייעת במתן כלים ליזמים מתחילים ובניית קשרים, בסוף התכנית היזם צריך להתמודד עם אתגרים רבים לבד וללא הכוונה ועזרה. זו הסיבה שהתחלנו את סדנאות אלף בית“, הסבירה אביגיל לוין, מנהלת שיווק וקהילה בקרן אלף. “לסדנאות אלו אנו מזמינים יזמים עם ותק, כאלה שהצליחו לבנות חברות גדולות, כדי שישתפו מניסיונם ויסבירו איך הם מתמודדים עם האתגרים השונים. הדגש בסדנא הוא הבאת דוגמאות ממקרים ספציפים (Case studies) ולא סקירה כללית של התחום. אנחנו משתדלים לבחור את הנושאים לסדנאות אחרי התייעצות עם היזמים עצמם“, ציינה לוין.

הסדנא בנויה משני חלקים עיקריים: החלק הראשון כלל מספר הרצאות של בכירים בתחום אשר שיתפו מניסיונם הרב והציגו סוגיות שעמן נאלצו להתמודד. בכל הרצאה שכזאת נבחנה לעומק סוגיה שונה בעולם המכירות וכל דובר העניק את הזווית האישית שלו וחשף מקרים דומים מעברו המקצועי. כפי שלוין ציינה, ההרצאות עסקו בנושאים מאוד ממוקדים ושפכו אור על כמה נושאים חשובים כדוגמת: כיצד לסגור עסקה עם חברת ענק, איך מצליחים למכור ללקוחות בתחום שמרני שאינו פתוח לפתרונות טכנולוגיים ועוד.

צילום: עומרי שפירא

החלק השני של הסדנא כלל סדרה של שולחנות עגולים בנושאים שונים בהם היזמים קיבלו הזדמנות להקשיב בצורה אינטימית יותר לתובנות של כל מומחה ומומחה. בחלק זה יכלו המשתתפים לשאול שאלות שרלוונטיות לחברה שלהם ולקבל מענה לדילמות עסקיות שהם חווים בימים אלו. יתרה מכך, השולחנות העגולים אפשרו לאותם היזמים להשיג דרך ישירה לחלק מהשחקנים המשמעותיים והחזקים בעולם ההיי טק – נקודת זינוק משמעותית עבור כל חברה, בכל שלב שהוא.

“הסדנא מעניקה ליזמים גישה לאנשים בכירים מאוד בתעשייה, שלרוב אין ליזמים הזדמנות לפגוש ולהתייעץ איתם. זהו בעצם צורך נוסף שעליו עונה הסדנא: קבלת כלים חשובים ולמידה מניסיון של אנשים “שעשו את זה” ומוכנים לספר על התהליך, לדבר באופן פתוח על הדילמות שלהם ולהכין את היזם לשלב הבא בהתפתחות הסטארטפ“, ציינה לוין והוסיפה: “בסדנא האחרונה בחרנו להתמקד במכירות. פערי התרבות, הצורך לנהל אנשים בצד השני של האוקיינוס, והתנהלות מול חברות ענק מקשים מאוד על יזמים ישראלים שפעמים רבות מגיעים מרקע טכנולוגי ואין להם שום ניסיון במכירות. כמובן שהנושא מורכב ורחב מאוד ובארבע שעות הספקנו לגעת רק בקצה הקרחון“.

לקחתי חלק בשולחנות העגולים, והפניתי מספר שאלות לדוברים של הסדנא וזאת במטרה לקבל מספר תובנות על שאלות שרלוונטיות ליזמים רבים. השאלות הראשונות הופנו לאהרון רוזנסון, השותף השלישי בקרן אלף שהצטרף אליה לפני מספר חודשים. רוזנסון, אשר עלה לארץ בעקבות ההצטרפות לקרן, הגיע מקרן ההון סיכון האמריקאית Insight Venture Partner בה לקח חלק בארבעה השנים האחרונות.

כיצד ניתן להשתמש בקשרים שיש לקרן ההון סיכון בכדי לפתוח ערוצי מכירה חדשים?

אני חושב שהחשיבות של קרן הון הסיכון שלך היא להעניק לך מקורות דרכם תוכל לקבל פידבק מהשוק אודות הבעיה שאתה מנסה לפתור ואת התובנות סביב הדרך לפתור את אותה בעיה. בדרך זו תוכל לתפור את המוצר ללקוחות שלך ובכך להפוך את “פיצ’ המכירה” להרבה יותר מותאם לקהל הלקוחות שלך.

האם תובנות בתחום המכירות המגיעות מהשוק הישראלי רלוונטיות לשוק האמריקאי?

אני מאמין שאתה יכול לבנות צוות מכירות ישראלי מעולה כשהפוקוס שלו הוא מכירות לשוק האמריקאי. חברות כדוגמת WalkMe עושות את זה בצורה מצוינת. עם זאת, צריך לבחון את אסטרטגיית המכירות של הסטארטאפ; במידה ויש לך צורך בבניית צוות מכירות מקומי, נוכחות בארה”ב היא עניין מאוד קריטי. בנוסף לכך, הצורך בנציגות אמריקאית הופכת להיות הכרחית עם הצמיחה והגדילה של החברה, בעיקר בעת הצורך לגייס עובדים חדשים או בנייה של פונקציית customer success סביב הלקוחות מארה”ב.

צילום: עומרי שפירא

המרואיין השני הוא אבי וייסברג, סגן נשיא מכירות בינלואמיות של חברת SimilarWeb. לפני תפקידו הנוכחי בחברת SimilarWeb אבי מילא שורה רחבה של תפקידים בתחום המכירות והיה אחראי על מחלקות מכירה בחברות גדולות.

מה הם האתגרים המרכזיים עימם סטארטאפים ישראליים מתמודדים בעת ניסיונם למכור בארה”ב?

לפי דעתי, אחת הטעויות היא התמקדות בשוק האמריקאי בלבד, מבלי להכיר בשוק גלובלי. אחד היתרונות בחברות SaaS הוא היכולת להתרחב בצורה עולמית בעלויות נמוכות. לעיתים היכולת לבנות בסיס משתמשים קרוב לישראל, באירופה למשל, יכול לקצר את משך מחזורי הפידבק מהלקוחות. מעל כל זה, ישנם גם יתרונות רבים בהיבטים הקשורים להפרשי השעות ולנגישות הגאוגרפית.

אם בכל זאת אתם מעוניינים לפנות לשוק האמריקאי, לפעמים האתגר תלוי בתזמון שבו עליכם להעביר את צוות המכירות שלכם מישראל לארה”ב. אין תשובה נכונה אחת המתאימה לכל חברה והסוגיה הזו תלויה במוצר, במחיר שלו ובמורכבות של תהליך המכירה והתמיכה בלקוחות. בנוסף לכך, שיתוף פעולה עם לקוח משמעותי ראשון יכולה להיות טריקי למדי מאחר ותצטרכו לספק המלצות טובות על המוצר ולהעמיד לרשותו הסברים מקיפים על ההיתכנות הטכנולוגית של השירות.

מה הטעויות העיקריות שאותם הסטארטאפים עושים בדרך כלל?

חברות רבות לעיתים טועות כאשר הן מניחות שהן הבינו כיצד לסגור עסקאות באופן כללי על סמך סגירה של מספר קטן של עסקאות מהירות. כפועל יוצא מכך, החברות סבורות כי הן מוכנות כעת לפנות לשוק הגלובלי ולהתחיל למכור גם שם. כאן נמצאת הסכנה: אם הם ישכרו את העובדים הלא נכונים לטובת המכירות הגלובליות, עובדים אשר עלולים לפעול באופן המנותק מהמטה בארץ, הם עשויים לא להבין מדוע תהליך המכירה לא עובד וכתוצאה מכך ליצור צוות מכירות מתוסכל למדי. בסופו של יום עליך לשאוף ליצור חיבור בין צוות המכירות הגלובלי והמקומי מה שעתיד להבטיח סיכויי הצלחה טובים יותר.

אתגר משמעותי נוסף הוא התמודדות עם תאגידים אמריקאים גדולים. במרבית המקרים קל לשכנע גורם בחברה בערך הרב שהמוצר שלכם מספק. יתרה מכך, ייתכן כי אפילו המחיר אותו אתם דורשים יסייע לתאגידים שונים לאמץ דווקא את המוצר שלכם. עם כל זאת, חשוב לזכור כי לא תמיד מדובר על תהליך מכירה קל מאחר והוא מצריך מאמץ משפטי אינטיסיבי, וזאת רק כדי לרשום אתכם כשותף רשמי של התאגיד. חשוב להדגיש כי החברה יכולה לחתום על הסכם בהיקף קטן יחסית עם אותו התאגיד, אך הוא עדיין ידרוש שתמלא אחר כל הבקשות שלהם בצורה מלאה – מה שעלול להיות אתגר בהתחשב בכוחה ובגודלה של החברה.

כיצד הם יכולים להימנע מאותן טעויות?

ישנן כמה דרכים:

1. לבצע רילוקיישן לאיש המכירות המצליח של החברה, וזאת כדי שיוכל לסייע לבנות את צוות המכירות החדש. בנוסף לכך יש לחפש אנשים עם אותם המאפיינים כאשר באים לגייס אנשי מכירות מקומיים.

2. אתה צריך להבין לעומק למי אתה מוכר ומה צריך לעשות כדי לסגור עסקאות – על סמך זה תגייס את איש המכירות שלך. יש לציין שגיוס של עובד המגיע מחברה גדולה אשר מציע רשת קשרים ענפה, הוא לא בהכרח הדבר הטוב ביותר לחברה אם הוא לא מתאים כדי למכור את המוצר שלך.

3. אל תחשוש מחברות גדולות, לאחרונה הן נעשו טובות במיוחד ביכולת שלהן לרכוש מוצרי תכנה במחיר נמוך במיוחד. אם אתה יודע את הערך של השירות שלך, אתה צריך להיות בטוח בעצמך ברגע שאתה בא לקיים משא ומתן על אופי העסקה והתמחור שלה.

הסדנא היא חלק מסדרת סדנאות אותה מעבירה קרן אלף והיא אף צפויה לקיים מספר סדנאות נוספות בחודשים הקרובים. “בכל סדנא אנו מתמקדים בנושא אחר שחברות סטארטאפ צעירות צריכות להתמודד איתן – מניהול מוצר לעיצוב, מכירות ואפילו התנהלות משפטית ופיננסית. הסדנא עונה על מספר צרכים, כאשר אחד מהם הוא בניית נטוורק רלוונטי והתמודדות עם תחושת הבדידות של היזם. באלף אנחנו מאמינים בחשיבות של בניית רשת חברתית חזקה וביכולת של יזמים לעזור אחד לשני. בסדנא יש ליזם אפשרות לפגוש יזמים אחרים שנמצאים באותו שלב ומתלבטים עם אותן דילמות. אנו מקפידים שהאירוע יהיה עם מספר משתתפים קטן (עד 50 משתתפים) מה שמאפשר שיח פתוח וענייני“, סיכמה לוין.

ניתן להמשיך את הדיון ולשאול שאלות בנוגע לסוגיות אלה בקרמה, רשת חברתית ליזמים, אותה הקימה קרן אלף. כמו כן, טרם נבחר הנושא לסנדא הבאה, כך שאם יש לכם הצעה אתם מוזמנים לשלוח אותה ל- avigail@aleph.vc. בינתיים אתם מוזמנים להירשם בכדי לקבל עדכונים על הסדנאות הבאות.

חברת Meekan הישראלית, אשר פיתחה בוט לתיאום פגישות, הודיעה היום (ה’) כי נרכשה על ידי חברת Tamedia השוויצרית. בעקבות כך הופכת Meekan לאקזיט הישראלי הראשון בתחום הבוטים. Tamedia, אשר יש לה ניסיון רב בתחום הודות לשירות Doodle הפופלארי, תפתח מרכז מחקר ופיתוח בארץ ואף תגייס עובדים נוספים.

Meekan הישראלית פיתחה בוט בדמות עוזרת אישית לפלטפורמת Slack אשר מסייעת למשתמשיה לקבוע פגישות. כל שיש לעשות הוא לבקש ממנה, בשפה רגילה, לקבוע פגישה עם גורמים כלשהם והיא כבר תדע לעשות זאת על הצד הטוב ביותר. העוזרת האישית, המבוססת על אינטליגנציה מלאכותית, יודעת להתחשב במספר רב של אלמנטים שונים בעת קביעת זמן המתאים לכל המוזמנים. המערכת יודעת להעניק משקל להפרשי השעות בעולם, לקיומן של פגישות אחרות בלו”ז ואף יודעת להתחשב בהעדפות אישיות של כל משתמש.

קריאה נוספת: המדריך המלא: כל מה שצריך לדעת לפני שמשיקים בוט

הייחודיות של Meekan, לצד העובדה שמדובר על תהליך אוטומטי לחלוטין, טמונה גם בכך שהמערכת לומדת את המשתמש עם הזמן. ככל שתתאמו יותר פגישות עם Meekan, כך ידע האלגוריתם של החברה להכיר את העדפות האישיות שלכם וכפועל יוצא מכך לקבוע לכם פגישות בזמנים נוחים שמותאמים לאופי שגרת היום שלכם. אלגוריתם זה, על פי החברה, אחראי על מספר רב מאוד של פגישות שתואמו דרכו ומעתה הוא עתיד לסייע לעשרות מיליוני המשתמשים של Doodle.

החברה הוקמה בשנת 2013 על ידי שלושה מייסדים: ליאור ואייל יבור ומתי מריאנסקי והספיקה לגייס עד כה  סכום הנע בין 750 ל- 900 אלף דולר מקרן הון הסיכון Horizons Ventures. סכום העסקה לא פורסם באופן רשמי, אך ניתן להעריך כי Meekan נרכשה עבור מיליוני דולרים בודדים.

קשה שלא להבחין בפופולריות הרבה שסרטוני 360 מתחילים לצבור בתקופה האחרונה. עוד ועוד גופי תוכן וחברות מדיה, ולצידם גם מובילי דעת קהל, החלו לאמץ את טכניקת הצילום המתקדמת החושפת בפני קהל העוקבים תמונה מדויקת יותר של הסיטואציה בה הם נמצאים. בדיוק לשם כך, חברה ישראלית בשם HumanEyes פיתחה מצלמה ייחודית בשם Vuze המאפשרת למשתמש לצלם תמונות וסרטוני 360 באיכות גבוהה וכל זאת במחיר נגיש למדי.

Vuze היא מצלמה המזכירה בצורתה דיסקית הוקי מרובעת הכוללת שמונה מצלמות שונות הפזורות לאורך היקפה – שתיים על כל צלע. כל מצלמה מסוגלת לצלם וידאו באיכות של עד 4K בזווית רחבה מה שלבסוף יוצר סרטון 360 מעלות שלם. בנוסף לכך, Vuze כוללת ארבעה מיקרופונים שונים הממוקמים בכל אחת מפינות המצלמה – מיקרופונים המקליטים את הקולות המגיעים מכל מקום. שימוש בארבעה מיקרופונים מאפשר למצלמה ליצור גם אפקט סאונד 360, מה שאומר שבעת הצפייה בסרטון, האודיו יתאים את עצמו לכיוון אליו פונות פניו של הצופה ובהתאם לכך יגביר או יחליש קולות מסוימים.

בנוסף לכל זה, חשוב להדגיש כי Vuze משמשת גם כמצלמת תלת מימד לצד היותה מצלמה 360 מעלות. בעברית פשוטה זה אומר כי המשתמש לא רק יראה תמונה מקיפה בכל מקום אליו יביט, אלא יוכל לראות את העומק של אוביקטים שונים בודיאו ולהבין מי נמצא לפני מי. שילוב של טכנולגיית תלת מימד, צילום 360 וסאונד היקפי מעניקים לצופה חוויה הקרובה ביותר למציאות בה צולם הוידאו.

חברת HumanEyes אינה מספקת רק את מצלמת Vuze למשתמשיה ודואגת לצייד אותם גם בתוכנת עריכה ייעודית שתסייע להם להפיק סרטונים ברמה גבוהה. אחד האתגרים הגדולים לאחר הצילום הוא איגוד של כל קטעי הודיאו שנוצרו לכדי סרטון 360 אחד. בפתרונות אחרים הקיימים בשוק, המשתמש מקבל שמונה ולעיתים גם 16 סרטונים נפרדים אותם הוא צריך להעביר באופן ידני ולהדביק יחדיו בתכנות עריכה מתקדמות.

Vuze יוצרת קובץ אחד, המאגד שמונה סרטונים משמונה המצלמות, אותו ניתן לערוך בתוכנה המצורפת. לאחר הסיום ניתן להפיק סרטון 360 בלחיצת כפתור מבלי להתעסק בהגדרות מסובכות או בחיתוכים מורכבים. בנוסף, Vuze פיתחה גם אפליקציה למובייל המאפשרת לשלוט על המצלמה מרחוק ישירות מהסמארטפון.

בראיון שקיימנו עם שחר בן-נון, מנכ”ל חברת HumanEyes, התנסינו מעט במצלמה וביכולות הצילום שלה. ראשית יש לציין כי המצלמה קלה מאוד וציפיתי שהיא תשקול הרבה יותר נוכח העובדה שיש לה 8 עדשות ויחידת עיבוד. נקודה חשובה נוספת היא פשוטת ההפעלה, כל שיש לעשות הוא ללחוץ על כפתור ההקלטה ו-Vuze מוכנה לפעולה.

כיף לגלות כי לא מדובר בתהליך תפעול מסובך הדורש ידע טכני או הכנות מקצועיות רבות. לבסוף גם התוצר הסופי שהתקבל היה בתצורת סרטון אחד שניתן להעלות בקלות רבה ליוטיוב או לפייסבוק – עניין קריטי שעתיד להוריד את רמת הסיבוכיות של התהליך כולו.

אלמנט נוסף המשחק לטובתה של חברת HumanEyes הוא המחיר של מצלמת ה-Vuze. בעוד שמתחרים אחרים המציעים מוצרים דומים העולים אלפי, אם לא עשרות אלפי, דולרים, Vuze עולה רק 800 דולר (כ-3,100 שקלים) והיא תהייה זמינה בחודש אוקטובר הקרוב. ניתן כבר עכשיו להירשם ברכישה המוקדמת כאשר קוראי גאדג’טי יכולים להינות מהנחה של 15 אחוז באמצעות הזנת קוד הנחה: vuze4gadgety.

לפרטים נוספים – לחצו כאן.

מאיץ הסטארטאפים 8200 EISP, אשר הוקם על ידי עמותת בוגרי 8200, סיים את המחזור האחרון שלו והציג לקהל של יזמים ומשקיעים את החברות הבוגרות. במחזור הנוכחי, כמידי שנה, לקחו חלק בתכנית 19 סטארטאפים מקומיים אשר עובדים בתחומי פעילות מגוונים. ריכזנו עבורכם כמה מהחברות המעניינות ביותר שהציגו בתכנית – חברות שאנו עתידים לשמוע עליהן לא מעט בעתיד הקרוב.

החברה הראשונה שהצליחה לסקרן אותנו במיוחד נקראת BrilliaNetor המאפשרת ליצור שילוב מעניין בן אדם למכונה. BrilliaNetor פיתחה טכנולוגיה המאפשרת להעניק יכולות חברתיות למחשבים ובכך לגרום להם להרגיש יותר אנושיים. BrilliaNetor, אשר מאחוריה טכנולוגיה רבה המשלבת אלמנטים של בינה מלאכותית, יודעת לגרום ל”מכונות טיפשות” ליצור אינטראקציה עם משתמשים אנושיים אחרים, להבין סיטואציות שונות ואף להגיב בצורה אנושית לשלל מצבים.

חברה נוספת שהציגה באירוע הסיום היא BlogsRelease שמצליחה לקשר בין בלוגרים ומובילי דעת קהל לבין מפרסמים. כיום מפרסמים רבים מבינים כי פרסום ברשתות החברתיות או בבלוגים מוכרים יכול להתגלות כיעיל ואפקטיבי יותר מקמפיין מסורתי רגיל. הפלטפורמה של BlogsRelease מאפשרת ליצור את החיבור בין השניים, ובכך לעזור למפרסמים להגיע לקהל ממוקד ומפולח.

חברת Verstill, השונה בנוף הישראלי, מעוניינת לפתור בעיה חשובה מאוד – המחסור בוויסקי. החברה הציגה פטנט מיוחד שמאפשר ליצרני וויסקי להשתמש בחביות שבמקור שימשו להפקת יין ובאופן זה לצמצם את משך זמן הפקת הוויסקי. הטכנולוגיה החדשה שפיתחה Verstill יכולה לקצר באופן משמעותי גם את תהליך הקמת המזקקה וזאת באמצעות כלים ושירותים שהיא מספקת ליצרניות.

סטארטאפ נוסף שהצליח לתפוס את עיניינו היה MuseLoop שמתכוון לחולל מהפכה של ממש בדרך בה אנו מבקרים במוזאונים. MuseLoop יכול להפוך כל מוזאון או תערוכה למשחק אינטראקטיבי עם משימות ושלל פעילויות וירטואליות לביצוע. בדרך זו ניתן להעשיר את חווית הביקור ואף להוסיף עניין גם לילדים ובני נוער שלא בהכרח מתלהבים מביקור במוזיאון.

אחרון חביב, גם הוא לא שגרתי בסצנת הסטארטאפים, הוא סטארטאפ בשם Shapedo העוסק בתחום הבנייה. Shapedo פיתחה מערכת שמאפשרת לכל הגורמים המעורבים בתהליך הבנייה לקבל תמונת מצב מלאה ומקיפה של כל השינויים שנעשים בתכניות הבנייה. במקרים רבים נעשים שינויים רבים לאחר קבלת כל האישורים מה שמקשה על ביצוע המשימות הדרושות ואף להפסד כלכלי. המערכת של Shapedo באה לפתור בדיוק את הבעיות הללו בשאיפה להפוך את תהליך הבנייה כולו לנוח ונגיש יותר.

חלק מהקסם של סצנת הסטארטאפים הישראלית הוא הכישרון של הישראלים לייצר חדשנות כמעט בכל תחום אפשרי. כך שלצד תעשיית סטארטאפים מפותחת בתחומי הסייבר, פינטק ו-IoT מתקיימת גם סצנת סטארטאפי אופנה שמושכת יזמים והשקעות.

קבוצת Fash&Tech של יעל קוכמן ונטע סטבינסקי מרכזת כ-80 סטארטאפים בתחום האופנה. מייסדות הקבוצה ארגנו בשבוע שעבר ערב Pitch Night שבו הציגו 6 יזמים את החברה שלהם בפני קהל גדול ופאנל של משקיעים ויזמים מוכרים. לפניכם סקירה קצרה של המציגים.

נתחיל מהזוכים: Julbox היא פלטפורמה שמאפשרת לכל אחד לעצב תכשיט ללא ידע מוקדם ולאחר מכן להציע אותו למכירה. המייסדים מאיה ויואב כספי גם מצאו דרך לשכפל עיצובים במהירות ולייצר מאסות של תכשיטים בהתאם לביקוש. לדברי מאיה, שהיתה בעברה מעצבת תכשיטים, הקונים נאלצים לבחור בין תכשיט ייחודי אך יקר לבין תכשיט המוני אך זול. בעולם של פרסונליזציה לקוחות רוצים גם וגם: גם משהו ייחודי להם וגם לא יקר. הפלטפורמה של JulBox מהווה פיתרון לבעיה זו.

חברי Julbox זכו בחבילת שירות נאה לסטארטאפ: טיסה לניו יורק, ארגון רודשואו (סבב פגישות עם משקיעים), השתתפות ב-Tel Aviv Fashion Week שיתקיים כחלק משבוע האופנה הרגיל שם, ליווי משפטי, ליווי יח”צני ועוד.

הסטארטאפ הבא זכה בתואר חביב הקהל: האלגוריתם של Bllush יודע למצוא תמונות של לקוחות מרחבי הרשת עם המוצרים שנמכרים און ליין ואז להציג אותן בדפי המוצר בחנויות הוירטואליות. כך יוכלו קונות מתלבטות לדעת איך נראית החולצה/מכנס על נשים רגילות כמוהן. החנויות מצידן מרויחות יותר לקוחות מרוצים ומקטינות שיעור ההחזרות.

מכיון שאחד הסטארטאפים נאלץ להיעדר מהאירוע ברגע האחרון, ההזדמנות להציג למשקיעים ניתנה ליזם ספונטני ואמיץ מהקהל. הפלטפורמה של Hexa מאפשרת ליצור מודלים תלת-מימדיים מתמונות דו-מימד בקלות ובפשטות ואתרי קמעונאות יוכלו להטמיע את המודלים ישירות לדפי המכירה. המוצר נמצא עכשיו בשלב הבטא.

Say Wearables היא הרשת החברתית הראשונה בעולם שמבוססת על טכנולוגיה לבישה. מדובר על מסכים קטנים ומחוברים לרשת שאפשר לשאת על הצוואר או לשלב בבגדים/תיקים. החברה מכוונת לצעירים שירצו לבטא את עצמם דרך סרטונים שרצים על המכשיר, לשתף לפגוש ולעקוב אחרי חברים וידוענים. החברה גייסה השקעות ראשוניות מכמה משקיעים מוכרים כמו גיגי לוי ובכירים מחברות הייטק שונות.

שקד לוי מציג את Say. קרדיטי: חגית סטבינסקי

יש סטארטאפים שמנצלים את האון-ליין לסייע לחנוית פיסיות (Brick&Mortar) לשפר את המכירות וחווית הלקוח. Checkout Apps פיתחו מנוע המלצות מבוסס אלגוריתם שמאפשר הצגת פריטים אינטרקטיבית על גבי מסכי מגע ואף מראה חכמה. המציג, אסף שפירא, סיפר שמודל ההכנסות שלהם מהמסכים והמראה יהיה מבוסס גם על מודל שמוכר מהאון ליין – Cost Per Impression בנוסף למודלים הרגילים.

האחרונה ברשימה זו, Fitfully, המציאה שיטה למדידת כף הרגל על ידי צילום במצלמת הסמארטפון (כרגע לאייפון בלבד). כך שתזמינו נעל ברשת תוכלו לראות בדיוק באילו נקודות היא תלחץ ואיפה הנעל תהיה רחבה. גם כאן, הפיתרון פונה לבעית החזרי סחורה על ידי לקוחות לא מרוצים, בעיה שעולה לאתרים מליארדי דולרים בשנה. החברה כבר עובדת עם מותגי נעליים מפורסמים כמו אדידס.

צוות Fash&Tech והשופטים באירוע. מימין: טל כתרן, תות שני, יעל קוכמן, נטע סטבינסקי, טניה לואו, ענבל אריאלי, תמר רשף ומור לימנוביץ. קרדיט: חגית סטבינסקי

חברת איביי (eBay) הודיעה על רכישת הסטארטאפ הישראלי SalesPredict שפועל בתחום ה-AI כדי לצפות מראש התנהגות לקוחות. סכום הרכישה אינו ידוע אך שני המייסדים יעברו לצוות של איביי ישראל.

SalesPredict יודעת לאסוף מידע על עיסקאות קודמות דרך התחברות למערכת ה-CRM של הארגון, אוספת מידע ברשת אותו מצליבה עם מידע דמוגרפי והתנהגותי ומנתחת את הממצאים כדי לזהות תבניות וסימני מכירה. בשלב הסופי העיסקאות בעלות הפוטנציאל הגבוה ביותר בצנרת מגיעות לידיהם של אנשי המכירות בארגון.

החברה הוקמה ב-2012 על ידי קירה רדינסקי וירון זכאי-אור. מאז, הספיקה החברה לגייס כ-5 מיליון דולר בשני סבבים (האחרון במאי 2014). בין המשקיעים: קרן פיטנגו, חברת האחזקות יאנדקס הרוסית ו-AfterDox (קרן ההשקעות של יוצאי אמדוקס). בהודעתה כתבה eBay כי הפיתרון של SalesPredict יתמוך במערך האינטליגנציה מלאכותית, למידת מכונה ומדע נתונים (Data Science) של ענקית האון ליין ומהווה כהשלמה לרכישה קודמת שלה מלפני חודש, אז רכשה את ExpertMaker הפועלת באותו תחום.

הרכישה תסייע ל-eBay לשפר את יכולות החיזוי כדי שקונים יוכלו להבין את הבדלי המחירים בין מוצרים והמוכרים יוכלו לדייק יותר במחירים לפי הביקוש. כפי שהסביר זאת ירון זכאי-אור: “עם יותר מ-900 מיליון מוצרים באיביי, יש לנו הזדמנות עצומה לעזר לאיביי לזהות את הפקטורים החשובים שמשפיעים על מחיר מוצר“.

אנחנו שומעים לאחרונה לא מעט נבואות זעם על כך שההייטק הישראלי מתחיל לדשדש ולהראות סימני האטה ברורים. כעת, הודות לדוח שהפיקה חברת IVC בשיתוף KPMG הסוקר את סך הגיוסים של סטארטאפים ישראליים ברבעון השני, אנו מגלים כי המציאות שונה לחלוטין. הכותרת המרכזית מהדוח היא שהרבעון השני של שנת 2016 היה רבעון שיא בהייטק הישראלי עם סך גיוסים כולל של לא פחות מ- 1.7 מיליארד דולר.

מי שהובילה את הרבעון האחרון הייתה לא ספק חברת Gett (לשעבר גט טקסי) אשר גייסה 300 מיליון דולר והייתה אחראית בעצם על 18 אחוז מסך כל הגיוסים ברבעון. גם ללא הגיוס של Gett עדיין מדובר על רבעון מצוין שמציג עלייה של 27 אחוזים לעומת הרבעון הראשון של השנה.

קריאה נוספת: חברת Gett מודיעה על השלמת גיוס בסך של 300 מיליון דולר מחברת פולקסווגן

סכום הגיוס הכולל נפרס על ידי 187 עסקאות  – הסכום מהווה עליה חדה של 55 אחוזים לעומת 1.1 מיליארד דולר שגוייסו ב- 174 עסקאות היי-טק ברבעון הראשון של השנה. מה שלא פחות מרשים היא העלייה בגיוס הממוצע של כל חברה ישראלית: סבב הגיוס הממוצע ברבעון השני של השנה הגיע לשיא של 9.2 מיליון דולר. נתון זה מסמל עליה משמעותית מ-5.6 מיליון דולר ו- 7.6 מיליון דולר של הרבעון הקודם והרבעון המקביל אשתקד, בהתאמה.

רבעון זה מסכם חצי שנה מצוינת להייטק הישראל שהצליח להציג נתוני גיוס מרשימים למדי. במחצית הראשונה של שנת 2016 ,היקף הגיוסים של חברות ההיי-טק הישראליות עמד על 8.2 מיליארד דולר שפוזרו ב-361 עסקאות, זינוק של 35 אחוזים בהשוואה ל-1.2 מיליארד דולר שגוייסו ב-327 עסקאות בשישה החודשים הראשונים של 2015.

מה עשו הקרנות הישראליות?

ברבעון השני של 2016 הקרנות הישראליות השקיעו סכום כולל של 222 מיליון דולר בחברות היי-טק ישראליות. על הנייר מדובר בגידול משמעותי בהיקף ההשקעה, זאת אל מול ממוצע רבעוני העומד על 155 מיליון דולר בשנתיים האחרונות, אך בפועל הן תפסו נתח של 13 אחוזים בלבד מסך ההשקעות –  ירידה אל מתחת לממוצע הדו-שנתי בנתח הרבעוני, שעמד על 15 אחוזים מההון הכולל.

מנכ”ל חברת המחקר IVC ,קובי שימנה, התייחס לדוח:

העליה הבולטת בעסקאות הגדולות מושפעת מפעילות גוברת של משקיעים זרים – בעיקר של תאגידים וקרנות הון סיכון – בחברות בשלבי צמיחה. יחד עם זאת, מגמת העליה הזו לא מוגבלת רק לעסקאות גדולות. ראינו גם עליה בעסקאות בטווח נמוך עד בינוני, כאשר עסקאות בטווח של 5 מיליון דולר עד 10 מיליון דולר זינקו ב- 50 אחוזים, לשיא של 234 מיליון דולר. המגמה הנרחבת הזו גורמת לנו להאמין שגיוסי הון סיכון ימשיכו במגמה חזקה, עם עליה כוללת של 20 אחוזים בהיקף גיוסי ההון ב- 2016 בהשוואה לשנה הקודמת, או צפי לסך גיוסים שנתי של כ-3.5 מיליארד דולר.

תרומתה של תעשיית הסטארטאפים הישראלית להתקדמות הטכנולוגית הגלובלית אינה נתונה למחלוקת ורבים רואים את ישראל כ- Startup Nation. עם זאת, בזמן האחרון משהו נסדק במוניטין זה כשרבים מזהירים מפני אובדן היתרון הטכנולוגי של ישראל מול העולם.

יו”ר סיסקו, ג’ון צ’יימברס, אמר בביקורו האחרון בארץ כי על ישראל להיזהר מלאבד את היחודיות שלה: “אם ישראל לא תשתנה, היא תישאר מאחור”. הוא בעיקר ציין את  הודו וצרפת כמתחרות בולטות לרשת את התואר ואת ההובלה של ענף הפיתוח הטכנולוגי.

לא במקרה הוא ציין את הודו וצרפת. במשך שנים נחשבו המהנדסים ההודים ככח עבודה טוב אך לא בר השוואה לזה הישראלי. כיום הפער הזה הצטמצם במהירות וכמעט שנסגר. תתקשו מאוד למצוא חברת טכנולוגיה גדולה שאינה מחזיקה מרכז פיתוח בהודו. גם רמת מנהלי החברות בהודו כבר אינה נופלת בהרבה ממקביליהם המערביים. דוגמאות טובות לכך הם מנכ”לי גוגל ומיקרוסופט, סונדאר פיצ’אי וסאטיה נאדלה.

ההתמקצעות של ההודים מתבצעת בעידוד של אותם תאגידים גדולים. גוגל הכריזה בשבוע שעבר על כוונתה להכשיר 2 מיליון מפתחי אנדרואיד בשנים הקרובות דרך שיתופי פעולה עם מרכזי לימוד ואוניברסיטאות. על פי התכנית ב-2018 יהיו בהודו 4 מיליון מתכנתים, יותר מהמובילה, ארה”ב. המינוף של כוח אדם זול אך גם כשרוני יעזור לה לבצר את מעמד האנדרואיד מול מערכות ההפעלה האחרות.

אירופה מזהה הזדמנות

צ’יימברס גם לא הזכיר סתם את צרפת. לצרפת תמיד היתה סצנת סטארטאפים פריזאית מכובדת שעקבה אחר סקטור התעשייה המפותח שלה. אבל בשנה האחרונה החלה הממשלה לתת דגש על חיזוק תעשיית החדשנות, אולי כדי לקזז את השפעות רפורמת העבודה שלה שמבעירה את הרחובות מדי לילה.

משבר הברקזיט של בריטניה רק הגביר מאמצים אלו וראש ממשלת צרפת סיפר שהוא עובד על תוכניות תמריצים מיוחדות שנועדו למשוך חברות מלונדון לפריז. גם ברלין זיהתה את ההזדמנות ומפלגת הדמוקרטים החופשיים שכרה משאית עם הכיתוב הבא שתסתובב בשכונות ווסטמינסטר ושורדיץ’:

From the country that invented the word "Schadenfreude." The FDP is driving this truck around London today. pic.twitter.com/zGEuLxonhQ

— (((Charles Hawley))) (@charles_hawley) July 5, 2016

אז עכשיו כשיותר ויותר מדינות עם משאבים עצומים (כח אדם או כסף) נכנסות לתוך המשבצת של החדשנות, האם יש לישראל סיכוי לעמוד בקצב? כותרות אתרי החדשות צועקות כי ההייטק הישראלי נחלש, אך חברות ישראליות גייסו ברבעון השני שיא של 1.7 מיליארד דולר. זה לא שאנחנו מאטים, האחרים פשוט מדביקים את הקצב שלנו.

איכות או כמות?

הטענות הן שחסרים בישראל כ-10,000 מהנדסים ומשרד החינוך יצא בקמפיין ה- 5 יחידות מתמטיקה, פרויקט הדגל של נפתלי בנט. לפי מספר מחקרים וסקרים, ישראל נמצאת כבר עכשיו במקומות הראשונים של טבלאות מספר המהנדסים ביחס לאוכלוסיה, מספר המדענים ביחס לאוכלוסיה ורמת השקעה במחקר ופיתוח.

הסיפור של ההייטק הישראלי פשוט אינו נעוץ במספרים הגדולים. הרי לא נוכל להתחרות ב-4 מיליון מפתחים שיהיו בהודו בעוד שנתיים והדירוג של ישראל באחוז מסיימי התארים במדעי הטבע וההנדסה מבין מדינות ה-OECD די נמוך. זה לא הפריע לה לדרך לתואר ‘אומת הסטארטאפ’. היתרון של ישראל תמיד היה ברמת המפתחים וכושר היצירה שלהם, לא במספרם האבסלוטי.

תמיד אפשר לשאוף ליותר ולהשתפר, אך האם אין תקרת פוטנציאל חדשנות? כבר עכשיו יש בישראל 135 מהנדסים ו-140 מדענים על כל 10,000 עובדים, מקום ראשון בעולם! עד לאן ניתן לעלות? 200, 250 לכל 10 אלף? יש גבול מסוים לחינוך אוכלוסיה בסגמנט כל כך ספציפי. כדי לעלות למספרים שכאלה יש צורך בשינוי חינוכי ותרבותי הרבה יותר גדול מהצורך המיידי, שינוי בטווח של דור או יותר.

מספרים גדולים גם לא מהווים ביטחון לאיכות: הרי אי אפשר להכריח בני אדם להיות מהנדסים או לצפות מהם לחדשנות במקצוע שאינו מלהיב אותם. כבר היום מתכנתים רבים מספרים שהם נשארים בתחום רק בגלל המשכורת הגבוהה ולא חסרות דוגמאות של הייטקיסטים שעזבו את התחום לאחר ש”עשו את הכסף שלהם”. לשיעור גדול מאוד של מהנדסים ומדענים מסך אוכלוסיה יש גם השלכות חברתיות ומשקיות אחרות.

מה אפשר לעשות?

התהליך שבו מדינות אחרות מגבירות את ההשקעה בהשכלה ופיתוח טכנולוגי הוא צפוי וטבעי, אי אפשר לעצור אותו. הפיתרון נעוץ בשינוי כיוון. כמו שישראל השכילה להפוך בזמנו למעצמת תפוזים, יהלומים, דפוס, חקלאות והייטק, הגיע הזמן שתמצא שוב את היחודיות שלה שתקנה לה יתרון בשווקי העתיד. על פתרונות אפשריים למצב בטור הבא.

חברת אנג’י הישראלית מודיעה היום על השלמת סבב גיוס העומד על 3.5 מיליון דולר, כאשר את הגיוס הובילה OurCrowd. מלבד OurCrowd השתתפו בגיוס: 8Partners, Ton Ventures, Motus VC, Elevator fund, אורי לוין (שהיה המשקיע הראשון בחברה) והמדען הראשי.

אנג’י פיתחה אפליקציה ייחודית המאפשרת, באמצעות רכיב חיצוני התממשק לרכב, לקבל מידע מקיף ומלא אודות התקלות והבעיות ברכב. מרגע חיבור המתאם, האפליקציה יודעת לקרוא את הקודים המיוחדים שנשלחים מהרכב, מידע שעד כה היה שמור למוסכים בלבד, ולתרגמם “לשפת בני אדם”.

כפועל יוצא מכך, החברה מאפשרת לכל משתמש להגיע מוכן ומודע יותר למוסך, זאת תך הבנת התקלה הקיימת עוד לפני האבחנה של המסוך עצמו. יתרה מכך, החברה פועלת בשיתוף עם מוסכים ברחבי הארץ ויכולה לספק למשתמש הצעות מחיר מכמה מוסכים במקביל, מה שיעניק לו יותר שליטה על המוסך בו יבחר לטפל ברכב.

קריאה נוספת: גאדג’טי מסקר: Engie – הסטארטאפ הישראלי שידאג שלא עובדים עליכם במוסך

על פי החברה, מאז הושקה האפליקציה הצטרפו מעל 200 מוסכים ברחבי הארץ וכמעט 100 אלף משתמשים. בנוסף לכך, נמסר כי המידע שנאסף מהמכוניות מאפשר את העמקת יכולות הדיאגנוסטיקה ואבחון התקלות ובקרוב אף יתאפשר חיזוי תקלות, מה שיחסוך הרבה כסף וכאב ראש לנהגים. לצד זאת, המידע שנצבר מציג פערים משמעותיים במחירי הטיפולים ברכבים שונים ומאפשר ראיית שוק רחבה על אמינות הרכבים, תקלות נפוצות ועוד.

ירדן גרוס, מנכ”ל אנג’י:

התגובה של השוק הישראלי להשקת אנג’י היתה מדהימה, כי אנחנו פותרים פה בעיה אמיתית שיש לנהגים בכל הקשור בטיפולים ותחזוקת הרכב. הגיוס הנוכחי נועד לתמוך בהתרחבות לשווקים נוספים שבהם בכל שנה עשרות מיליארדי דולרים הולכים לתיקוני רכב לא נחוצים. המטרה שלנו היא להמשיך ולייצר חוויה יותר טובה בכל הקשור למפגש עם המוסך, לאפשר לנהגים שליטה מלאה על תחזוקת הרכב וההוצאות הקושורת בכך. לדוגמה, לא רחוק היום שאני כנהג אדע שהמצבר של הרכב הולך להגמר בשבוע הקרוב אוכל להשוות מחירים דרך אנג’י ואף להזמין אחד חדש מבעוד מועד.

אילן זיבוטופסקי, שותף בקרן OurCrowd:

אנג’י מציעה פתרון לבעיה אשר מתסכלת בעלי רכבים במשך שנים תוך כדי איזון השוק ויצירת סביבה יותר שיוויונית ושקופה בין המוסכים לצרכנים. אם יש תעשייה אשר דורשת שינוי זו תעשיית הרכב ואנחנו יותר משמחים להוביל סבב השקעה ראשוני כה מוצלח.

את המושג “בוט” כמעט שלא צריך כבר להציג – מדובר על אחד הטרנדים החמים ביותר בעולם הטכנולוגיה. חברות ענק, סטארטאפים ואפילו גופי מחקר שוקדים כעת על פיתוחים מסקרנים בתחום, ואט אט אנו רואים עוד שחקנים משמעותיים נכנסים לזירה. בארה”ב תחום הבוטים פורח מאוד לאחרונה וניתן לזהות כבר עכשיו חברות שצוברות תאוצה ומתקדמות בנושא. אך מה עם השוק הישראלי? האם אנחנו מפגרים הרבה מאחור? האם ישראל עתידה להפוך לחלוצה בתחום בדיוק כמו בעולם האפליקציות? ננסה לענות על כל השאלות האלה בכתבה הבאה.

קריאה נוספת: המדריך המלא: כל מה שצריך לדעת לפני שמשיקים בוט

לפני שאנחנו מתחילים לדבר על הזווית הישראלית, תחילה ננסה להבין כמה חברות ישראליות בכלל עוסקות בנושא ומפתחות בוט בעצמן או מעניקות שירותים למפתחי בוטים. שאלה זו העסיקה גם שני יזמים ישראליים, נופר אלברק ואפרת רפפורט, שהחליטו לפתוח קובץ אקסל משותף בו הם הזמינו את כל חברי הקהילה לעדכן ולהוסיף את כל החברות הישראליות שפועלות בזירת הבוטים. לאחר זמן קצר הרשימה התמלאה וחשפה כמה תובנות מעניינות על התעשייה כולה. נכון לכתיבת שורות אלה, האקסל מכיל מעל 40 חברות בסה”כ, כאשר חלקן מפתחות בוט של ממש וחלקן מספקות שירותים למפתחי הבוטים או פלטפורמות לפיתוח.

אפרת רפפורט אודות המוטיבציה ליצירת האקסל המשותף:

הקמנו את האקסל המשותף משתי סיבות עיקריות: קודם כל – עולם הבוטים מאוד ראשוני וצעיר. בניגוד לתחומים אחרים, עדיין אין לאף אחד תמונה מלאה של החברות שפעילות בשטח ומי עושה מה. חשבנו שאקסל כזה יוכל לעזור למפות את השוק, לחדד את ההבנה שלנו לגבי המקום בו התחום הזה עומד ולייצר פלטפורמה ליצירת קשרים שיסייעו לאנשים ולחברות השונות. שנית – קיבלנו פניות רבות מגורמים ישראלים ובינלאומיים שביקשו לקבל תמונה של האקוסיסטם הישראלי בתחום הבוטים – מי החברות שמפתחות ומשתמשות בבוטים, באילו ורטיקלים הן פועלות, באילו חברות מדובר (חברות חדשות, או חברות ותיקות יותר שפנו לתחום הזה כמוצר נוסף או כפיבוט, וכו’).

התובנה הראשונה שעולה מהתבוננות בטבלה נוגעת לתחומי העיסוק המגוונים של הבוטים הישראליים. לא ניתן למצוא סקטור אחד דומיננטי וישנם בוטים מעולמות ה-eCommerce, Data Analysis, Enterprise, Finance ועוד. נתון זה מעיד על כניסתם של הבוטים למגוון רחב של תחומי פעילות ועל השאיפה של היזמים הישראלים להשיג דריסת רגל במגוון רחב של שירותים שכעת לא כוללים שחקנים מרכזיים וחזקים – מה שרק יקל עליהם להשיג עוד משתמשים. מנגד, קל לזהות ברשימה שמות מוכרים שעתה, מלבד אפליקציות או אתר, מציעים את השירות שלהם כבוט. צעד זה לפעמים מרגיש יותר כמו צורך “להיות שם גם” מאשר להביא חדשות טכנולוגית אמיתית.

אלברק מתייחס לנקודה הזו ומסביר:

כרגע יש המון “אוויר חם” סביב הנושא שמושפע מכמה סיבות. הראשונה, מהסתכלות על הגלובל אנו רואים שהחברות הענקיות משקיעות המון משאבים בתחום, מה שמוביל לנהירה אגרסיבית של יזמים שרוצים לנצל את המומנטום ולכן מפתחים צ’ט-בוטים, אך מצידו השני של המתרס, המשתמשים עדיין לא ממהרים להשתמש בכלים אלו, מה שיצר פער. נקודה נוספת היא הטכנולוגיה, היום הטכנולוגיה שמוצעת אינה מספקת על מנת לבנות כלים חכמים. עם זאת, אין בהכרח צורך באלגוריתם חכם, אפשר לפתח בוטים גם ללא כל קוד ועדיין להביא ערך אמיתי למשתמש.

B2B vs B2C

נקודה בולטת אחרת שעולה מהאקסל היא שישנה התפלגות דיי מעניינת בכל הקשור למי הם לקוחות הקצה של אותם בוטים. הרשימה מצליחה לשמור על איזון ולצד חברות B2C ניתן גם למצוא לא מעט חברות שמגיעות מעולם ה-B2B. בין הבוטים שפונים למשתמשי הקצה ניתן למצוא את Gistit שתסייע לסטודנטים למצוא סיכומים וחומרי עזר לכל קורס שירצו, Letstock יעניק לכם את כל המדיע הפיננסי שאתם צריכים אודות מניות ושוק ההון ולקינוח Ask Haley שיעזור להורים למצוא מידע או פעיליות על בסיס מידע שהורים אחרים משתפים באותו האזור.

ישנן חברות רבות שפונות דווקא לשוק העסקי ופיתחו מספר בוטים שעתידים לעזור לבתי עסק שונים. מה שמאפיין את מרבית החברות שעוסקות בתחום הוא השילוב של שליפת מידע מהירה ממאגרים שונים ושילובו בממשק דמוי שיחה קל וזורם. גם במקרה זה ניתן למצוא מספר רב של דוגמאות כגון: ONDiGO, בוט ל-Slack, היודע להתממשק עם Salesforce ולספק תובנות בזמן אמת, Lawgeex, גם הוא בוט ל-Slack, יוכל לסרוק עבור חברות חוזים משפטיים ולהציג ליקויים או סעיפים חשודים, ו-Digital Robotix שיסייע לסטארטאפים למצוא משקיעים ואנג’לים רלוונטיים עבורם – גם הוא, איך לא, פועל על Slack.

קריאה נוספת: עושים סדר: מפת תעשיית הבוטים המלאה

מרבית הבוטים שפועלים בתחום ה-B2B רצים על פלטפורמת Slack, שהיא ללא ספק אחת החלוצות בתחום. מי שלא מופתע מכך הוא אמיר שבט, אחראי על קשר המפתחים ב-Slack, ואחד הגורמים הבולטים בקידום הבוטים בפלטפורמה זו. “ישראל תמיד הצטיינה בכל מה שקשור לפעילות בתחום ה-B2B. ישראלים עוסקים בסייבר, תקשורת וכעת גם בבוטים בעולם ה-B2B, יש בכך הרבה היגיון“, הסביר שבט.

יתרה מכך, שבט צופה גידול משמעותי בכמות החברות הישראליות שמפתחות בוטים: “אני רואה פוטנציאל רב באקוסיסטם הישראלי ואני מאמין שנראה עוד הרבה בוטים מעולים שמגיעים מישראל“. לסיכום, התייחס שבט לחלקם של הבוטים בפעילותה של Slack:

Slack Apps, שבתוכם כלולים גם הבוטים, הם חלק מהליבה של Slack. הבוטים הופכים את Slack להרבה יותר טובה ואת שגרת העבודה של המשתמשים שלנו להרבה יותר נעימה, נוחה ופרודוקטיבית.

מלבד הבוטים הפונים לתחום ה-B2B חשוב להעניק דגש גם לחברות מסוג אחר שפועלות בתחום – חברות לפיתוח בוטים. לצד עלייתם של הבוטים, עלו גם חברות שמספקות שירותי פיתוח לחברות המעוניינות לעטוף את השירות שלהן בבוט. דוגמה אחת לכך היא חברת Say2eat, המאפשרת לבעלי מסעדות להפוך את התפריט שלהן לבוט מתקדם שיוכל לקחת הזמנות מהלקוחות. דוגמה נוספת היא חברת Nyala, שמספקת לאתרי eCommerce שירות המאפשר להמיר את קטלוג המוצרים שלהם לבוט אינטראקטיבי.

משקיעים ואקזיטים

סטארטאפים, ברוב המקרים, הולכים יד ביד עם קרנות ההון סיכון שצריכות להאמין ברעיון שלהם ואף להשקיע בו כסף. אם כך, מה באמת היחס של המשקיעים לחברות בתחום הבוטים? האם העובדה שמדובר בשוק שעושה את צעדיו הראשונים מקשה על תהליך הגיוס? נראה שיש פה תמונה מורכבת למדי.

נכון לעכשיו קשה למצוא חברות ישראלית רבות שגייסו הון באופן מובהק בעקבות פעילותן בתחום הבוטים. לפני חודשיים התבשרנו כי חברת AppFront, המציעה פלטפורמה לעסקים לבניית אפליקציות ממותגות, גייסה 1.5 מיליון דולר וזאת כדי להציע מודל דומה, אך הפעם עם מסעדות שיוכלו להמיר את התפריט שלהם לכדי בוט. לצידה, גייסה חברת האבטחה Demisto סכום העומד 6 מיליון דולר וחשפה צ’אט בוט שיקל על תהליך ניהול והמענה להתקפות בארגונים.

צילום: עמרי שפירא

אחת הקרנות הישראליות שדווקא כן מביעה עניין רב בנושא, היא  קרן “אלף” (Aleph) שפועלת רבות לקידום הנושא בזירה המקומית ואף קיימה תחרות בה קיבל הסטארטאפ המנצח (Redash) השקעה של 50 אלף דולר. אדן שוחט, אחד משלושת השותפים בקרן אלף, התייחס לסוגיה ולשאלה אם נראה בקרוב השקעות בבוטים ישראליים:

כן. אנחנו הפכנו את הפרס בתחרות שערכנו להשקעה בחברה. מלבד זאת, נפגשתי באופן אישי עם קרוב ל-12 חברות הפועלות בתחום – חלק מהן כן יקבלו השקעה.

שוחט אף ציין כי הוא מאמין שנראה עוד חברות ישראליות שמשיקות בוטים בתקופה הקרובה. “זו דרך חדשה עבור אפליקציות לתקשר עם המשתמשים. נכון, ממשק דמוי שיחה אינו מתאים לכל האפליקציות, אך אין לחברות טכנולוגיה אפשרות לא לפחות לנסות זאת“, הסביר שוחט.

מאחר שעדיין מדובר בתחום חדש, מסקרן לדעת האם ישנם פרמטרים מיוחדים הנבחנים כאשר מדובר בהשקעה בבוט. שוחט התייחס לנקודה זו ופירט:

אני מאמין ששאלת המפתח היא האם הבוט מספק ערך אמיתי למשתמשים שלו, זאת לעומת אפליקציה או אתר אינטרנט ‘רגילים’. מידע המועבר ללא תבניות מוגדרות, או אינטראקציה עם המשתמש ללא תיחום בזמן, הם שימושיים מעולים עבור ממשקים מבוססים שיחה. עוזרת אישית היא דוגמה מצוינת לכך, בעוד שישנם סוגים שונים של שימושיים שלא יתאימו. כך למשל, מדוע שארצה להשתמש במפה בממשק המבוסס צ’אט? אפליקציות בעלות ממשק ויזואלי הרבה יותר מתאימה למשימה זו.

קריאה נוספת: אקזיט בוט: חברת Tamedia רוכשת את Meekan הישראלית

למרות שהשקעות רבות בתחום הבוטים אין לנו בישראל, אקזיט אחד כבר יש והוא שייך לחברת Meekan שנמכרה לפני מספר שבועות לחברת Tamedia השוויצרית. מתי מריאנסקי, מעצב מוצר ומייסד שותף ב-Meekan, התייחס למצב התעשייה וסיפר לנו את הזווית האישית שלהם:

לפני שנה, כשאנחנו התחלנו, אף אחד לא פעל בתחום הבוטים ולא הצלחנו להשיג השקעות – אנשים לא כל כך הבינו מה אנחנו עושים. מהבחינה הזו יש שינוי של ממש: יש כבר מיטאפים [Meetups] וכבר עשרות, אומנם בודדות, של חברות ישראליות בתחום. אנחנו עדיין לא נמצאים באותו המצב כמו בתחום האפליקציות, מה שחסר זה כמה סיפורי הצלחה.

“יזמים שרוצים לפתח היום בוטים נתקלים בבעיה שהיא לא טכנולוגית במהותה, אלא יותר בעייה של דיזיין. כיום לא קיימת טכנולוגיה המאפשרת לבוט לנהל שיחה שתגרום לך לחשוב שיש בן אדם בקצה השני, או מנגד, שהבוט ידהים אותך בתובנות שלו. אין כזה דבר. בשורה התחתונה, זה אומר שאתה משתמש באותם הכלים הטכנולוגיים שכולם משתמשים בהם. לכן, לא מדובר על בעיה טכנולוגית, אלא על הצורך לבנות את הדיאלוג המתאים, להשיב את התשובות הנכונות, לדעת להחזיר את המשתמש בחזרה לדומיין שלך ועוד. המשתמשים כל הזמן מנסים למצוא את הגבולות של הבוט שלך, מנסים להתקיל אותך וצריך לדעת להתמודד עם זה“, מסכם מריאנסקי.

העתיד?

אלברק ורפפורט, יוצרי האקסל המשותף, לא נחרצים לקבוע את עתידה של התעשייה כולה, ורפפורט מסבירה:

כרגע זה אולי קצת מוקדם לקרוא לזה ‘תעשייה’ של ממש. חלק גדול מהחברות הפעילות בשטח (לא כולן, כמובן) עדיין בשלב התחלתי יחסית. הפעילות בעולם הזה עדיין נתפסת כהימור. מעניין יהיה לראות האם הצ’אטבוטים יצמחו להיות כלי שהוא באמת שיחתי במובהק, או אולי דטרמינסטי (כמו שאנחנו רואים באסיה), או אולי שילוב של השניים. לכל כיוון כזה יש השלכות על הטכנולוגיה ועל המימוש, ונדמה שהרבה מהחברות מעוניינות לסמן נוכחות בשטח, אבל עדיין מנסות להבין לאן הרוח נושבת.

אלברק מוסיף את נקודת מבטו בעניין ומפרט:

צ’אט בוטים זה לא נושא חדש והם פה כבר כמה עשורים, ופתאום עכשיו יש המון רעש סביב הנושא הזה. לפי דעתי קיימות שתי סיבות עיקריות לתופעה הזאת: הראשונה היא שהודעות טקסט הפכו לדרך הכי חיונית ואפקטיבית לתקשורת. השנייה נעוצה בעובדה שהיום יותר מתמיד אנחנו קרובים לפריצות דרך טכנולוגיות בעולמות של AI & NLP. מה שאומר שאנחנו נוכל לדבר עם צ’אט בוט כמו שאנחנו מדברים עם בן אדם.

קשה לקבוע בנחרצות האם בוטים הם כאן כדי להישאר או רק טרנד חולף שעתיד לדעוך אט אט כמו טכנולוגיות רבות בעבר. חוסר ידיעה זו אינה עוצרת את היזמים הישראלים שאוהבים לקחת סיכונים ולקפוץ על הזדמנויות שעשויות להניב להם רווחים נאים והצלחה רבה בעתיד הלא רחוק.

תוסיפו לכך את העובדה שיש בישראל כשרונות טכנולוגיים רבים, מה שיכול להיות יתרון בזירות מסוימות, ותקבלו קרקע פוריה לפיתוחים מסקרנים. ההערכה שלי היא שלא נראה בוטים מסוג ה-B2C יתר על המידה והפיתוחים הישראליים יתרכזו סביב B2B או בשירותים למפתחי בוטים.

במסיבת עיתונאים שערכה הבוקר (ג’, 2.8) בעיר מודיעין, הכריזה חברת התקשורת בזק על פלטפורמת העיר החכמה שלה, והדגימה את ההטמעה שהתבצעה בשלב הראשון בעיר מודיעין. הפלטרפומה של בזק משלבת מספר מרכיבים, הראשון בהם הינו פריסת תשתית סיבים אופטית ורכיבים תומכי רשת אלחוטית (WiFi).

בנוסף, דואגת החברה להתקנת סנסורים בנקודות קצה ברשות העירונית, זאת בעבודה משותפת עם מגוון חברות וסטארטאפים העוסקים בתחום העיר החכמה. בשלב האחרון, תוצג אפליקציה שתשמש את תושבי הרשות המקומית לשם צפיה בזמן אמת במתרחש במקומות שונים בעיר, התחברות לרשת האינטרנט, קבלת הודעות מהעירייה ועוד.

סטלה הנדלר, מנכ”לית בזק, ציינה במהלך מסיבת העיתונאים כי “עשרות מיליוני שקלים יושקעו על-ידי החברה בתחום הערים החכמות ותשתיות התקשורת בערים אלו […] החזון של העיר הדיגיטלית הוא לבצע חיסכון בהוצאות הרשות המקומית, ולהעבירו להשקעות בתחומים חשובים כמו חינוך ובריאות“.

סטלה הנדלר, מנכ”לית בזק (צילום: רונן מנדזיצקי, גאדג’טי)

הפתרון שמציעה בזק עבור העיר החכמה כולל מגוון גדול של שירותים עירוניים שיוענקו לתושבי הרשות המקומית, בהם ניהול שירותי חניה, פינוי אשפה, בקרת רמזורים, ניטור אחר זיהום אוויר, מזג אוויר, רעש ולחות, תאורה, גלישה חינם ברחבי העיר, מצלמות אבטחה, ניטור מערכות מים וביוב ועוד. פתרונות אלו, שישולבו במערכת ניהול מרכזית, נבנו על-ידי מגוון רחב של חברות המפתחות את תחום העיר החכמה בכיוונים שונים.

פינוי ואיסוף אשפה, למשל, יתבצעו על-ידי מערכת שפיתחה חברת GreenQ, אשר משפרת את תהליך איסוף האשפה באמצעות מערכת התראות בזמן אמת המותקנת על משאיות האשפה. בהדגמה שערך עבורנו נציג GreenQ יכולנו לראות כיצד כל אזור בעיר מתויג בצבעים על פי כמות האשפה הנמצאת בכל אחד מהפחים. בדרך זו ניתן לדעת מראש האם בכתובת מסוימת ישנה יותר אשפה, ויש להוסיף פחים, או לחלופין, אם קיימים פחים חצי ריקים שלא דורשים איסוף מיידי.

פתרון עיר חכמה לאיסוף אשפה מבית GreenQ (צילום: רונן מנדזיצקי, גאדג’טי)

פתרון נוסף אותו ניתן להציע בעיר החכמה מתייחס לאיתור מהיר של חניה פנויה על-ידי שימוש במידע שנאסף ברחבי העיר. דרך אפליקציה, Spaceek, יוכלו התושבים לקבל מפה המכוונת אותם לחניה פנויה בזמן אמת על-ידי ניתוח המידע שנאסף בעיר. גיל רוזן, סמנכ”ל השיווק והחדשנות בבזק הוסיף כי ישנן ערים בעולם העושות שימוש במידע הנאסף מרחבי העיר על מנת לנתב את התושבים לחניות ציבוריות פנויות דרך שילוט בכניסה אל העיר.

פתרון נוסף שהדגים רוזן נגע למצלמות החכמות, אלו מסוגלות לזהות תנועה בחלקים מוגדרים בלבד על גבי האזור המצולם, כך שאם בעירייה מעוניינים, לדוגמה, לקבל התראה רק כאשר אדם מתקרב לשפת המים, אזי תתקבל התראה רק בזיהוי אדם שנמצא באזור המוגדר ולא על כל תנועה שתתבצע בטווח המצלמה. בתמונה המצורפת מטה תוכלו לראות הדגמה של הגדרת פיקסלים נבחרים בתמונה לצד שפת האגם, אלו נבחרו על מנת לאפשר התראה בזמן אמת ברגע שתהיה תנועה במקום בשעות שהוגדרו מראש.

גיל רוזן מדגים את מערכת ניהול המצלמות בעיר החכמה (צילום: רונן מנדזיצקי, גאדג’טי)

בבזק צופים כי כבר בשנים הקרובות יצטרפו ערים נוספות בעולם ויהפכו לערים חכמות. בין החברות ששמה בזק על המפה בתחום לשנים הקרובות ניתן היה למצוא את מודיעין, בה החלה החברה לפעול, אשדוד, ראשון-לציון, תל-אביב, נתניה וירושלים, כאשר החל מ-2020 הופיעו ברשימה גם פתח-תקווה, חיפה וכפר סבא.

חברת Spot.IM הישראלית הודיעה לפני זמן קצר על השלמת סבב גיוס הראשון שלה העומד על 13 מיליון דולר. סבב השקעה זה הובל על ידי הקרנות Index Ventures, AltaIR ומשקיעים נוספים. החברה מספקת מגוון רחב של מוצרים לאתרים המפיקים תכנים ייחודיים ומקוריים. אחד ממוצרי הדגל של החברה הוא שירות תגובות באתרים שונים המעניק לבעלי אתרים מערכת ניהול מתקדמת לתגובות.

מוצרי החברה מותקנים ב-4,600 אתרים פעילים אליהם נרשמות כניסות מ-300 מיליון מחשבים או מוצרי מובייל שונים בכל חודש, המסכמים יחד 3 מיליארד צפיות בדפים. Spot.IM עובדת עם 30% מגופי התקשורת הגדולים בארה״ב, בניהם: HuffingtonPost AOL Time Inc., NewsCorp , Meredith , RussiaToday ועוד. בזירה המקומית יותר מ-90% מגופי התקשורת הגדולים בישראל, בניהם וואלה, גלובס, כלכליסט, ספורט5, מעריב, ישראל היום, NRG, מאקו ועוד.

חברת Spot.IM נוסדה בשנת 2012 על ידי נדב שובל וישי גרין וכעת בחברה מועסקים 26 עובדים בישראל וארה”ב. כספי הגיוס ישמשו את החברה להתרחבות וחדירה לשווקים נוספים ואף לגיוס עובדים נוספים. החברה מסרה כי 30 עובדים נוספים יגויסו במהלך השנה הקרובה הן בישראל והן בארה”ב.

נדב שובל, מנכ”ל Spot.IM:

שמירת הגולשים באתר נעשית בעזרת שילוב מוצרים חברתיים כמו החלפת מערכת התגובות המיושנת במערכת ליצירת שיח בזמן אמת, מערכת התראות המאפשרת לגלות היכן מתנהלות שיחות באתר בכל רגע, זרם חדשות הבנוי מתכני האתר הנצפים ביותר על ידי המשתמשים ועוד. שילוב המוצרים מניב בממוצע עליה של 20% בזמן השהייה באתר, 25% יותר תגובות וחשיפה של פי 3 יותר דפים.

בעוד שכולנו עוקבים בדריכות אחרי הספורטאים הישראלים באולימפיאדה ומייחלים למדליה נוספת, ישנם ישראלים אחרים שמצליחים לקטוף את המקומות הראשונים בתחרויות אחרות בחו”ל. בתחרות The Global Innovation Awards 2016 שהתקיימה בבייג’ינג’ זכו שני סטארטאפים ישראליים בשני המקומות הראשונים, ובכך העניקו את המקום הראשון למדינת ישראל זאת השנה השנייה ברציפות.

בשלב הגמר שהתקיים היום (ד’) בחתרות התמודדו בסה”כ 21 סטארטאפים מארה”ב, סין, ישראל, ואירופה על פרסים בסך 1.5 מיליון דולר במזומן וברודשואו מול ענקיות הטכנולוגיה הסיניות. את המקום הראשון לקח הסטארטאפ הישראלי בשם NiNiSpeech המציע פתרונות דיגיטליים לתחום הפרעות התקשורת, כאשר את המקום שני קטפה חברת AerialGuard שפיתחה מערכת ניווט אוטונומית לכלים בלתי מאוישים.

שני הזוכים, וכך גם החמישייה הפותחת, יזכו כל אחד ב-200 אלף דולר במזומן ללא מתן אקוויטי. בנוסף לזכייה בפרסים הכספיים יוכלו הסטארטאפים לקבל השקעה מקרן מיוחדת בסך 25 מיליון דולר שהוקמה ע”י Shengjing Group לרגל התחרות. בימים הקרובים צפויים הפיינליסטים לקיים רוד-שואו וסדרת פגישות עם משקיעים סינים וענקיות הטכנולוגיה הסיניות.

קריאה נוספת: DiaCardio הישראלית זכתה במקום הראשון בתחרות החדשנות הבינלאומית

כמידי שנה מעל מעל 3000 סטארטאפים מכל העולם ניגשו לתחרות. בתום תהליך שארך כשמונה חודשים, בארבעה אזורים גאוגרפים שונים, נבחרו 21 הסטאראפים הטובים ביותר, המייצגים מגוון רחב של קטגוריות ושלבי גיוס שונים. נזכיר כי בשנה שעבר המנצח הגדול היה סטארטאפ ישראלי בשם DiaCardio המפתח תוכנה חדשנית בתחום פענוח אולטראסאונד לב. הזכייה הכפולה, שנתיים ברציפות, מסמלת את החוזק של הסטארטאפים הישראליים ועל הביקוש העולה וצומח של חברות סיניות בפתרונות טכנולוגיים ישראליים.

התחרות נפתחה עבור חברות ישראליות הודות לשיתוף פעולה של קרן JVP וחברת הייעוץ הסינית המובילה שנג’ינג (Shengjing360). מלבדם ישנם את השותפים אסטרטגיים שתומכים בסטארטאפים שהתקבלו: EMC, מיקרוספט ונצ’רס, פועלים טק, EY ישראל, HFN, נאוטילוס (AOL) ו-PR Newswire.

יואב צרויה, שותף ב-JVP, שליווה את התחרות מראשיתה ושימש כשופט בגמר בסין אמר:

אנחנו גאים ונרגשים בהישגים המרשימים האלו אשר מוכיחים פעם נוספת את רמת החדשנות הגבוהה שמייצרות הטכנולוגיות הישראליות. הזכייה בתחרות הגלובלית, זו השנה השנייה ברציפות משקפת לא רק את המצויינות הטכנולוגית והחשיבה מחוץ לקופסה של רבים מהסטארטאפים הישראלים, אלא גם את הרלוונטיות שלהם לשווקים גלובליים, בדגש על סין. היתרון התחרותי מבוסס על חשיבה טכנולוגית מעמיקה והבנה מדוייקת של השוק וצרכיו. שני תחומים בהם יזמים ישראלים רבים מוכיחים רמה גבוהה, המהווה קטליזטור ליצירת אקו-סיסטם ישראלי ייחודי.

סטארטאפ חדשני בשם SolidEnergy הכריז כי הצליח למצוא דרך לייצר באופן תעשייתי סוללות ליתיום-מתכת מתקדמות. הסוללות העתידניות מציעות צפיפות אנרגטית כפולה משל הסוללות הנפוצות כיום ועשויות לשנות לגמרי את עולם האלקטרוניקה כפי שאני מכירים אותו.

הסוללה פועלת באמצעות שימוש בתרכובת ליתיום-מתכת המשמשת כאנודה דקיקה המפחיתה את נפח הסוללה ב-50 אחוז. בטכנולוגיה הושקעו משאבים רבים בעבר ונעשו ניסיונות להפוך אותה לשמישה עבור שימוש מסחרי, אך הכימאים העיקשים נתקלו בבעיות רבות – כל הניסיונות הובילו למגוון תקלות: סוללות שנהרסות מהר, סוללות שדורשות חום קיצוני לפעולתן ואפילו סוללות מסוכנות לשימוש.

פריצת הדרך האחרונה עושה שימוש באלקטרוליט מוצק אשר מחפה את תרכובת הליתיום-מתכת וגם באלקטרוליט נוזלי אשר שומר על הליתיום-מתכת לאורך זמן. התוצאה היא סוללה עמידה, בטוחה לשימוש ובעלת צפיפות אנרגטית כפולה משל סוללות ליתיום-יון רגילות – 1,200 וואט-שעה לליטר לעומת 600 בסוללות רגילות. גם העמידות מרשימה למדי, ומאפשרת לסוללה לשמור על 80 אחוז מנפח הסוללה לאחר 300 טעינות – קרוב למדי לנתון של סוללות הליתיום הנפוצות.

החברה מתכננת להשיק ראשית סדרת סוללות לרחפנים בנובמבר 2016, בעוד שסוללות לרכבים וסמארטפונים צפויות להגיע בשנת 2017. נדמה כי מדובר בנסיון המתקדם ביותר עד כה להחליף את סוללות הליתיום המתיישנות, ניסיון שעשוי לאפשר ליצרניות סמארטפונים לשלב סוללות קטנות יותר המציעות קיבולת דומה לזו הקיימת במכשירים הקיימים כיום. אפשרות נוספת היא להציע קיבולת גדולה באופן משמעותי תוך שמירה על הנפח שתופסות הסוללות בסמארטפונים. כל מה שנותר לנו לעשות כעת הוא להחזיק אצבעות ולהתפלל שיצליח.

כשאנחנו חושבים על סטארטאפ מצליח, לרוב נוצרת במוחנו תמונה של חברה שמנסה למקסם את הרווחים שלה ולא בהכרח להיטיב עם האנושות. על אף תפיסת עולם זו, ישנם לא מעט סטארטאפים שהוקמו דווקא כדי להפוך את העולם למקום קצת יותר טוב או כדי להעניק פתרון לבעיה שמטרידה קבוצות שונות באוכלוסיה. חברות מסוג זה צריכות להתמודד עם אתגרים בלתי שגרתיים, בנוסף לאלו שצריך להתמודד איתם כל סטארטאפ מהשורה, ולא תמיד מדובר במשימה פשוטה. בדיוק לשם כך הוקמה התכנית החברתית של עמותת בוגרי 8200 המתפקדת כמאיץ סטארטאפים לחברות עם דגש חברתי.

כחלק מהתכנית, היזמים שיתקבלו יזכו לליווי צמוד במשך חמישה חודשים ואף יוכלו לעבוד לאורך התקופה כולה במתחם WeWork. מלבד זאת משתתפי התכנית יזכו לליווי צמוד של מנטורים מובילים בתעשייה אשר יסייעו ליזמים להתמודד עם הקשיים והאתגרים במגוון רחב של תחומים – כולל אלו שרלוונטיים לתחום הפעילות המיוחד של כל סטארטאפ וסטארטאפ. מלבד אותם מנטורים ייהנו חברי המחזור הנוכחי מסדרת הרצאות וסדנאות שונות בתחומים כגון: UX/UI, פיתוח אפליקציה, ייעוץ עסקי, ייעוץ משפטי, ייעוץ בהגשת בקשות ומענקים למדען הראשי, עמידה מול קהילה, ייעוץ בנושא קמפיינים למימון המונים, בניית תכניות עבודה, אבטחת מידע, שיווק ויחסי ציבור בארץ ובחו”ל.

בימים אלו נפתחת ההרשמה למחזור השלישי, אשר מסתיימת ב-31 לאוגוסט בלילה, והתכנית מזמינה סטארטאפים חברתיים להגיש מועמדות ולהצטרף למחזור הקרוב. מי שמנהלת את התכנית היא עו”ד נטע-לי מאירי, שסיפרה לנו מעט על המחזורים הקודמים של התכנית החברתית ועל האתגרים של סטארטאפים הפועלים בתחום החברתי.

“הרקע להקמת התכנית נבע מהרצון של שלושה בוגרי 8200 – גיא קצוביץ’, אוריה לין ונטלי קטייב – לחולל שינוי בחברה הישראלית, להרים את הכפפה ולהקים תכנית האצה למיזמים חברתיים-טכנולוגיים, שמטרתם היא לפתור בעיה מהותית בחברה באמצעים טכנולוגיים“, ציינה מאירי. נכון לכתיבת שורות אלו לתכנית 23 בוגרים, כאשר 21 מהם עדיין פעילים וסכום הגיוס שלהם מסתכם ביותר מ-3 מיליון דולר, לא כולל מענקים שונים מהמדען הראשי.

קריאה נוספת: לכבוד יום המשפחה: אפליקציית O’Daddy הישראלית תדאג לזמן איכות משפחתי

במחזורים הקודמים ניתן למצוא רשימה מכובדת של סטארטאפים שהצליחו להשאיר עלינו רושם טוב ועל חלקם אף כתבתנו בעבר. אחת הדוגמאות לכך היא חברת פרנטו (Parento) אשר חרטה על דגלה לחזק את הקשר בין הורים וילדים. אפליקציית O’Daddy היא המוצר הראשון של פרנטו, והיא מסייעת להורים למצוא פעילויות כיפיות לזמן איכות עם הילדים, בבית ובחוץ, חינם ובתשלום. הייחוד באפליקציה בכך שהיא מתאימה את ההצעות לילדים של המשתמשים לפי הגיל, המיקום, העדפות המשפחה ועל פי בחירות של הורים אחרים עם פרופיל משפחתי דומה. מלבד זאת, פרנטו מפתחת פלטפורמה טכנולוגית לשיפור רווחת העובדים בארגונים גדולים בכל הקשור למציאת האיזון בין עבודה למשפחה, ומספקת תובנות מבוססות-מידע שמאפשרות לארגונים לשמר את כוח העבודה המיומן, להעלות את המוטיבציה ולחסוך בהוצאות.

חברה נוספת, ודוגמה נהדרת לדרך בה טכנולוגיה יכולה לחולל שינוי של ממש, היא Voiceitt. חברת Voiceitt, אשר עליה גם כתבתנו בעבר, מסייעת לאנשים עם ליקויי דיבור לתקשר עם הסביבה בצורה קלה ומהירה יותר. החברה עושה זאת באמצעות תוכנת Talkitt, המאזינה לדובר, מפענחת את קולו, ומשמיעה בקול (וגם טקסט) את המילים שהתכוון לומר. התכנה מתרגמת את הדיבור המשובש לתקין בזמן אמת ומאפשרת לתקשר גם עם אנשים זרים שלא מכירים את המשתמש, ולכן לא מצליחים לזהות למה הוא התכוון. פיתוח זה בלבד יכול לגרום מהפכה של ממש בקרב ילדים אשר נולדו עם שיתוק מוחין ותסמונת דאון, מבוגרים אשר עברו שבץ מוחי ופגיעות ראש ועוד. Talkittנמצאת כיום בשלבי פיתוח מתקדמים.

אלו רק שתי דוגמאות קטנות לחברות שלקחו חלק במחזורים האחרונים. חברות נוספות שלקחו חלק במחזורים הקודמים מצליחות לפתור בעיות אקוטיות ואף להציל חיים. חשוב להדגיש: אין סתירה בין היות הסטארטאפ חברתי לבין ההיתכנות הכלכלית שלו. סטארטאפים רבים שפקדו את התכנית בשני המחזורים האחרונים הגיעו עם תכנית עסקית ברורה למדי שיכולה להניב הכנסות לא פחותות “מסטארטאפים רגילים”. יתרה מכך, לעיתים מדובר על פתרון בעיה של ממש קל יחסית להבין מי קהל היעד וכמה הוא יהיה מוכן לשלם עבור הפיתרון – פריבילגיה שלעיתים חברות סטארטאפ מן השורה לא זוכות לה.

בעקבות תחושת השליחות והמענה על צורך אמיתי, היינו נוטים לחשוב כי החיים של סטארטאפים חברתיים הרבה יותר קלים, אך למרבה הצער התמונה בדיוק הפוכה. מאירי מסבירה לנו מדוע: “לסטארטאפים חברתיים *הרבה* יותר מאתגר לקבל הכרה מהקהילה – וזאת לאור העובדה שהם (עדיין) נחשבים ליציר כלאיים, שמצד אחד חברתי במהותו (ולכן יותר מחובר לעולמות הפילנתרופיים הקלאסיים) ומצד שני – מדובר בחברות שמטרתן לייצר רווח כספי. השילוב בין שני עולמות התוכן הללו, שלרבים עדיין לא מרגיש טבעי, גורם לתחושות מאוד מעורבות מצד קרנות פילנתרופיות מן העבר האחד, ומצד קרנות הון-סיכון ואנג’לים מן העבר האחר“.

לקינוח מאירי מסבירה על המחזור הבא ועל הסטארטאפים אותם הם מחפשים: “למחזור השלישי של התוכנית, אנו מחפשים מיזמים (סטארטאפים וגם עמותות) בשלבי early-stage, הפועלים לפתרון בעיות חברתיות באמצעים טכנולוגיים, ובעלי הוכחת היתכנות או אבטיפוס. חשוב להדגיש, שהתוכנית אינה מיועדת רק לבוגרי 8200, וכארגון ללא מטרות רווח – היא אינה לוקחת בעלות על המיזמים המשתתפים בתוכנית ועל הקניין הרוחני שלהם“.

לפרטים נוספים והרשמה – לחצו כאן.

אפליקציית Moovit הישראלית מודיעה כי החל מהיום (ב’, 5.9) תאפשר לכל נהג לחלוק את הנסיעה שלו עם משתמשי החברה. בחודשים האחרונים הריצה החברה פיילוט מצומצם דרכו הציעה לנהגים שנבחרו מבעוד מועד לאסוף נוסעים מזדמנים ובכך לחלוק את הוצאות הנסיעה הספציפית – כעת אפשרות זו פתוחה לכולם. לצד ההכרזה על פתיחת ההרשמה לכל, Moovit אף מודיעה על השקת אפליקציה ייעודית ונפרדת שתשרת את הנהגים.

עד כה Moovit אפשרה למאות נהגים בלבד להצטרף ולהסיע נוסעים וזאת לאחר בדיקה קפדנית של גורמים בחברה. מעתה כל נהג שיהיה מעוניין להצטרף יצטרך להוריד את אפליקציית Moovit Carpool ולאחר ביצוע הרשמה יוכל להסיע נוסעים ולקבל החזר על כך. כחלק מהתהליך ההרשמה יתבקש הנהג לקשר את פרופיל הפייסבוק שלו, להציג את שמו האמיתי ולקינוח לאמת את מספר הטלפון שלו.

כדי לאפשר לנסיעה להתקיים, שני הצדדים מגדירים תחילה, באופן נפרד ובלתי תלוי, את מועד הנסיעה, נקודת היציאה ונקודת הסיום של המסלול אותם הם רוצים לבצע. במידה וישנה התאמה בין שני הצדדים תוצג למשתמש Moovit אפשרות לבחור את הנהג הספציפי שהוצע לו. ברגע זה צריכים שני המשתמשים לאשר את ביצוע האיסוף ורק לאחר קבלת אישור משני הצדדים, הם יוכלו לבצע את הנסיעה המשותפות. המערכת כוללת גם מערכת דירוג הן לנהגים והן לנוסעים כך שאפשר להחליט על סמך הדירוג האם אתם מעוניינים לקחת חלק באותה הנסיעה.

Moovit מדגישה לא פעם כי מחיר הנסיעה יהיה במרבית המקרים “דומה” למחיר התחבורה הציבורית באותו המסלול. בחברה מסבירים כי “מחיר הנסיעה נקבע לפי תחשיב קבוע כתלות במרחק הנסיעה בק”מ“, מה שאומר שהוא אמור להיטיב עם שני הצדדים. יתרה מכך, החברה מאפשרת לכל נהג לאסוף עד שלושה נוסעים בנסיעה אחת, דבר שיכול לחסוך לו לא מעט כסף במהלך השנה.

ניר ארז, מנכ”ל Moovit:

Moovit עושה היום צעד גדול ואנו מקווים שיהיה זה גם צעד גדול עבור המשתמשים שלנו ועבור התחבורה בישראל בכלל. אחרי פיילוט מוצלח מאוד בו הישראלים הוכיחו שוב עד כמה הם פתוחים לפתרונות טכנולוגיים חדשניים, החלטנו לפתוח את השירות לכולם. הצלחה שלו תהיה הצלחה לכלל משתמשי הדרך, נהגים ונוסעי תחבורה ציבורית כאחד.

להורדת אפליקציית Moovit Carpool לאנדרואיד – לחצו כאן.

להורדת אפליקציית Moovit Carpool ל-iOS – לחצו כאן.

סוף 2015 ותחילת 2016 היו תקופות די יבשות מבחינת הנפקות טכנולוגיות. לאחר כמה שנים טובות בהן זכינו בהזדמנות להשקיע במיטב חברות הטכנולוגיה, החברות המצליחות העדיפו להסתמך על הכסף הפרטי של קרנות הון הסיכון מאשר לצאת אל הציבור. אבל רוח חיובית מתחילה לחזור לשוק ואט אט יותר חברות טכנולוגיה חוזרות לקדם את תוכניות ההנפקה. אלו החברות שיתכן ונראה על מסכי הבורסה בעתיד הלא רחוק.

בקרוב מאוד

Carbon Black היא חברה שעוסקת באבטחת סייבר. היא מתמחה בפתרונות endpoint security, כלומר החלק שבו המערכת צריכה להחליט אם משתמש קצה יקבל גישה מלאה, חלקית או יחסם על ידי הצגת בקשה לסיסמה/קוד.

החברה הכניסה מעל ל-70 מיליון דולר בשנה שעברה וגייסה 54.5 מיליון דולר לפני כשנה. יש לה כ-2,000 לקוחות והיא חתמה על הסכם שיתוף פעולה והפצה עם IBM. בין הקרנות שמשקיעות בה אפשר למצוא את סקויה ואת בלקסטון, מה שמבטיח הנפקה מתוקשרת.

Coupa Software הוא סטארטאפ נוסף שהגיש בקשה לרשות ניירות ערך האמריקנית לקראת הנפקה. עדיין אין פרטים מלאים לגבי היקף ומחירי ההנפקה מכיון שהטפסים מולאו תחת תקנת ה-JOBS שמאפשרת לחברות קטנות עם הכנסות מתחת למיליארד דולר לבקש חיסיון מסוים, אך יתכן וגם אותה נראה יוצאת לבורסה כבר בחודש הבא. החברה מוערכת בכמיליארד דולר וגייסה עד היום 165 מיליון דולר.

Coupa יודעת לנתח את התנועות הכספיות של עסקים ומוצאת דרכים לחסוך בהוצאות העסק. הפעולה נעשית בענן ולכן החברה רואה בשירות שלה כ-Savings As A Service. בין הלקוחות שלה ניתן למצוא שמות גדולים כמו: סיילספורס, Sanofi, טויוטה, Nvidia ובנקים מוכרים. ההנפקה צפויה בהמשך השנה.

Apptio מייצרת אפליקציות דומות לזו של Coupa, כאלו שעוזרות למנהלים לראות בשקיפות את ההוצאות של החברה ואיפה אפשר לחסוך, אך מתמקדת בהוצאות המחשוב (IT) של הארגון. היא קיימת מאז 2007 ועד עתה הושקעו בה 136 מיליון דולר. גם היא צפויה להנפיק בחודשים הקרובים מאוד.

רחוקות יותר אך מעניינות יותר

MapR היא חברה שבנתה מערכת ביג דאטה מבוססת פלטפורמת Hadoop. לחברה יותר מ-700 לקוחות והסכמי שיווק עם המובילות שבעולם הטכנולוגיה ומפתחות מאגרי הנתונים: EMC (שנרכשה על ידי דל), אמזון וגוגל שיחד איתה שברה את שיא מיון הנתונים לדקה ב-2013 (מאז נשבר השיא שוב ועומד היום על 7.7 טרה-בייט לדקה).

הושקעו בה עד היום כמעט 200 מיליון דולר כשבין המשקיעות עומדת שוב גוגל. החברה תיכננה לצאת להנפקה כבר השנה אבל דחתה את התוכניות לחצי השנה הראשונה של 2017. אפשר לשער שלצניחה בת ה-60% במניית המתחרה, Hortonworks, שהונפקה בשנה שעברה, היה קשר לדחייה.

חברת Palantir, שפיתחה כלים מתקדמים למציאת פיסות מידע רלוונטיות מתוך הררי נתונים, ביצעה לאחרונה כמה צעדים שיכולים להעיד על הנפקה קרובה. ההנהלה מציעה בימים אלו לעובדים שלה לקנות בחזרה את המניות שבידיהם תמורת 7.4 דולר, בזמן שבשוק משלמים אנשים פרטיים כ-7 דולר על אופציות מיד שנייה של עובדים.

קריאה נוספת: פלאיירים בפאלו אלטו: “המניות שלכם שוות 0”, האם חדי הקרן צריכים לפחד?

נראה שהחברה שמה לה למטרה לנקות את לוח בעלי המניות (Cap Table בעגה המקצועית), סימן לכך שיש סיכוי לא רע שהיא מתכוננת לגיוס או הנפקה בקרוב. סימן תומך נוסף בהיערכות להנפקה: לוח המשרות הפתוחות מראה שמחפשים שם 8 אנשי פיננסים כשלאחד מהם דרושה הבנה ברגולציה מתקדמת.

אם הרמזים יתבררו בנכונים, צפויה התרגשות רבה בשוק. Palantir, שמוערכת כרגע ב-20 מיליארד דולר היא אחת החברות החשאיות, אך גם המדוברות ביותר בסיליקון ואלי. בעיקר בגלל הלקוחות שלה: ה-FBI, CIA, צבא ארה”ב וכל זרועות הממשל.

מגה הנפקות

Spotify, שירות המוסיקה בסטרימינג שאין ממש צורך להציג, קיים כבר 10 שנים וצבר ניסיון גדול בשכנוע אוהבי מוסיקה לעבור לסטרימינג. מקורות סיפרו לסוכנות בלומברג שהחברה מתכננת הנפקה במחצית השנייה של 2017. שווי Spotify לפי הגיוס האחרון (מיליארד דולר בחוב ניתן להמרה) – 8 מיליארד דולר.

למרות מספר המשתמשים הרב (כמעט 30 מיליון) החברה עדיין מפסידה, בין השאר בגלל עלות התחרות הקשה מול אפל. זו לא תהיה ההנפקה הראשונה עבור חברה מפסידה (טסלה ואמזון לדוגמה) , אבל בתקופה הנוכחית יש חשדנות גוברת כלפי חברות מסוג זה. כדי למנוע הנפקה כושלת, היא תצטרך לשכנע שהמודל הכלכלי שלה יכול להעביר אותה לרווח וליציבות בטווח ארוך.

לפי אותם מקורות, הבעיה הכי גדולה של Spotify יכולה לבוא מתעשיית המוסיקה, כשהגדולות הן חברות התקליטים סוני, יוניברסל וטיים-וורנר. חברות התקליטים מקבלות כרגע נתח של 55% מהמכירות שהסתכמו ב-2.2 מיליארד דולר. כולל תשלומים נוספים היא שילמה בשנה שעברה 1.8 מיליארד דולר לחברות התקליטים.

אפליקציות ספוטיפיי (תמונה: יח”צ Spotify)

Spotify אמנם מנהלת מו”מ מול ענקי התקליטים על גובה התמלוגים אבל חברות התקליטים טוענות שכבר עכשיו היא זוכה לשלם מתחת למחירי השוק. אפל משלמת לחברות התקליטים נתח של 57.5% ממכירות הסטרימינג. המו”מ בין הצדדים לא הגיע להבנות ובינתיים נעצר. גם לחברות התקלטים יש אינטרס ש-Spotify תצליח, היא מעניקה להם יותר מ-10% מהכנסותיהן. ההנפקה הזו צפויה להיות אחת המעניינות לשנה הבאה.

Dropbox – בשוק מצפים להנפקה של חברת האחסון הותיקה כבר לפחות שנתיים, אך תמיד נמצאה סיבה לדחייה. דיווח אחרון של בלומברג מעלה שהפעם מנהלי החברה נמצאים בשיחות התייעצות רציניות עם בנקים לגבי הנפקה שתצא לדרך ב-2017.

דרופבוקס עדיין לא רווחית אבל המנכ”ל אמר שכרגע תזרים המזומנים החופשי חיובי (רווח תפעולי פחות השקעות) והוא מצפה לעבור לרווח תוך כמה רבעונים ספורים. יש לה כ-500 אלף משתמשים רשומים וכ-200 אלף עסקים משלמים. מתחרתה העיקרית, Box.com, כבר הונפקה בשנה שעברה, מה שמגביר את הציפייה לבואה של דרופבוקס לבורסה.

חברת Applause הישראלית מודיעה על השלמת סבב גיוס נוסף (Round F) בסכום כולל של 35 מיליון דולר. את הסבב הנוכחי הובילה קרדיט סוויס (Credit Suisse) ובנוסף אליה קיבלה החברה השקעה אסטרטגית מ-Accenture, וכן מהמשקיעים הקודמים: גולדמן זקס, QuestMark, Scale Venture, Longworth, Mesco ו-MassVentures. עד כה, כולל סבב הגיוס הנוכחי, גייסה חברת Applause סכום כולל של 115 מיליון דולר.

Applause מספקת שירותי בדיקה מתקדמים המאפשרים למפתחים לבדוק את המוצרים שלהם על מגוון רחב של מכשירי קצה תוך ניהול מתמיד של תהליך הבדיקה. החברה מסתמכת על קהילה בודקים נרחבת הכוללת יותר מ-250 אלף משתמשים שונים מרחבי העולם. כמות בודקים זו אפשרה לחברה לבדוק יותר מ-10,000 מוצרים חדשים עבור יותר מ-3,000 חברות הכוללות את גוגל, מיקרוסופט, FOX, נייק, רולקס, ו-RunKeeperֿ. בין לקוחותיה הישראלים ניתן למצוא את קלטורה, ו-IronSource.

Applause מתכוונת להשתמש בכספי הגיוס על מנת להגדיל את ארסנל השירותים אותו היא מציעה ללקוחותיה השונים. בין היתר הגיוס יאפשר לחברה להרחיב את שירותי בדיקות ה-In-The-Wild שלה, לשפר את סל שירותי הפידבק לכל שימוש דיגיטלי ולקינוח להשיק שירותי מחקר דיגיטליים.

החברה נוסדה על ידי דורון ראובני (מנכ”ל) ורועי סולומון ( VP Product) בשנת 2008 ומאז המשיכה לגדול בקצב מרשים. כיום מונה החברה יותר מ-300 עובדים בבוסטון, ניו יורק, שיקאגו, סן פרנסיסקו, סיאטל, לוס אנג׳לס, תל אביב, ברלין, פריז ולונדון. כספי הגיוס יאפשרו לחברה להמשיך ולהגדיל את מצבת העובדים בארץ ובעולם ואף להתרחב לאזורים חדשים בעולם.