אחד הדברים שהכי מזוהים עם ישראל היא סצנת הסטארטאפים וההייטק הענפה שצמחה כאן – לא לחינם נדבק לנו הכינוי המפוצץ -"Startup Nation". בארץ נראה כי לא עושים עניין רב מהודעה על עוד חברה שגייסה עשרות מיליוני דולרים, או על סטארטאפ שנמכר לאחת מענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות. כבר התרגלנו. עם זאת, חשוב לזכור כי ישראל נמצאת בתחרות מתמדת עם מדינות אחרות שאט אט מטפחות תרבות סטארטאפים מסקרנת וישנן אף מדינות המתחילות לנשוף בעורפנו.
בחודש שעבר קיבלנו הזדמנות מעניינת מאוד להציץ לסצנת הסטארטאפים וההיטק בפולין כחלק ממשלחת כתבים שארגנה שגרירות פולין בישראל. לאורך שבוע שלם ביקרנו בשתי ערים מרכזיות בפולין, וורשה וורסלאב, ונפגשנו עם מספר רב של גורמים אשר חשפו בפנינו את הסיפור שעומד מאחורי סצנת היזמות בפולין – כל אחד מזוויתו שלו. לאחר אותו שבוע חזרנו עם כמה תובנות מעניינות אודות האקוסיסטם בפולין, ובאופן מפתיע גם על זאת שבישראל.
לפני שאנחנו צוללים לדבר על עולם ההייטק בפולין חשוב להכיר קודם כל את המדינה עצמה ואת המאפיינים העיקריים שלה. פולין מונה 38.5 מיליון תושבים והיא גובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה ובים הבלטי בצפון. הנקודה האחרונה והקריטית להבנת הסיפור המלא של המדינה היא העובדה שפולין הייתה תחת חסותה של ברית המועצות החל מ-1939 ועד ל-1989. נקודה זאת משפיעה בצורה עמוקה על אופי היזמים, המשקיעים והסטארטאפים הפולנים ואליה נתייחס בהמשך.
מימון עצמי
אחת הפגישות הראשונות שקיימנו בפולין הייתה עם גוף בשם Startup Poland אשר מפיק בכל שנה דו"ח מקיף ומלא אודות קהילת הסטארטאפים בפולין. הדו"ח האחרון שהופק העניק לנו תמונת מצב מעניינת אודות הלך הרוח בקהילה המקומית בפולין.
נתחיל עם המידע היבש: נכון לכתיבת שורות אלה יש בפולין כ 2,677 סטארטאפים פעילים. מתוכם קרוב ל-700 בחרו לקחת חלק בדו"ח של Startup Poland ולספק מידע אודות החברות שלהם. רק כדי לסבר את האוזן, בישראל הערכות הכי זהירות גורסות כי יש כמעט פי 2 סטארטאפים בסה"כ – כל זאת באוכלוסיה בת 8 מיליון אנשים.
![גרף התפלגות מקורות ההשקעה בסטארטאפים פולנים]()
קרדיט: Startup-Poland Raport
ברגע שצוללים הלאה, לנתונים הנוספים של הדו"ח, מתגלה תמונת המצב השלמה, השונה למדי מזו הקיימת בישראל. הנתון שהכי הפתיע אותנו הוא ש-79 אחוזים מהסטארטפים מפולין לא גייסו כסף ופועלים במימון עצמי (Bootstrap). המצב בישראל שונה לחלוטין ואחוז גבוה של החברות הישראליות מגייסות כסף או חודלות מלפעול. 24 אחוזים מהסטארטאפים גייסו כסף שהגיע מכספי האיחוד האירופי, 22 אחוזים קיבלו השקעה מקרנות הון סיכון ורק 17 אחוזים זכו להשקעה מאנג'לים.
חשוב להדגיש כי אותם 79 אחוזים מהסטארטאפים שלא גייסו לא עשו זאת מבחירה, רובם הגדול פשוט לא הצליחו לגייס – ולא כי הם לא היו ראויים לכסף. אחת הנקודות העיקריות שעלו שוב ושוב כמעט עם כל גורם שנפגשנו עמו הייתה: אין בפולין מספיק כסף המופנה להשקעות בסטארטאפים. עובדה זו יצירה מציאות שונה ומאתגרת המשפיעה בצורה נרחבת על אופים של הסטארטאפים הפולנים ועל הדרכים בהן הם מנסים להשיג מימון.
כמעט שאין אנג'לים או קרנות הון סיכון פעילים בפולין שיכולים להזרים סכומי כסף משמעותיים לסטארטאפים
הקשיים במימון נעוצים בכך שאין כמעט אנג'לים או קרנות הון סיכון פעילים בפולין שיכולים להזרים סכומי כסף משמעותיים לסטארטאפים. מהפגישות שכן קיימנו עם הקרנות השונות, עלה כי קשה מאוד לגייס את הסכומים הנדרשים בכדי להרים קרן גדולה ומשמעותית – נקודה המתחברת לעברה הקומיניסטי של פולין וחוסר הרצון של בעלי ההון המקומיים להשקיע ביוזמות פרטיות מסוכנות כדוגמת סטארטאפים.
כפועל יוצא מכך, סבב Seed של סטארטאפ פולני ממוצע עומד על 250 אלף זלוטי, שהם שווי ערך לכ-250 אלף שקלים – כסף קטן מאוד במובנים ישראליים. הבעיה מתחילה כאשר הסטארטאפ מעוניין לגייס Round A משמעותי, מה שמציב אותו בבעיה גדולה ומכריח אותו לחפש משקיעים חיצוניים.
הקרנות הפולניות מציינות במפורש כי הן מעוניינות ליצור שותפויות עם קרנות ישראליות הן עבור היכולת להשקיע סכומים גבוהים יותר והן עבור הרצון העז שלהן ללמוד כיצד להיות משקיעים טובים יותר. אין ספור פעמים עלתה בשיחות שלנו תכנית "יוזמה" הישראלית שנוסדה ב-1993, תכנית אשר מהווה להם מודל לחיקוי. במודל זה, המדמה את תכנית "יוזמה", הקרנות הפולניות, בעזרת הממשלה, חוברות לקרנות זרות לשם השקעה מושכלת וחכמה באקוסיסטם המקומי.
![פגישה עם נציגי Black Pealrs VC]()
קרדיט: Black Pealrs VC
הקרנות הפולניות והמדינה שוקדים יחדיו על מציאות פתרונות משותפים למימון סטארטאפים. שיטת פעולה זו יוצרת המון קרנות משותפות אשר מאחדות בין כספים פרטיים וכספי מדינה. המדינה אף השיקה פרויקט בשם "Fund of funds" שיצר מעיין מגה-קרן שתשקיע בקרנות קטנות יותר. בכל אותן קרנות ישנו מוטיב חוזר המשמש כחרב פיפיות – כספי האיחוד האירופי.
במרבית הקרנות, ובעוד המון פרויקטים אחרים, מושקעים בצורה עמוקה מאוד כספי האיחוד האירופי המשמשים כזריקת מרץ לכל אותן יוזמות. החשש הפולני הוא שבשנת 2020 תשתנה המדיניות האירופאית כלפי פולין, אשר תוכל להפוך ממדינה "לוקחת" למדינה "נותנת" – מה שכמובן יצמצם, או אף יעלים, את המענקים הקבועים. השאיפה של הפולנים היא ליצור עמודי טווח חזקים לתעשיית הייטק המקומית, מה שיעזור להם לצלוח כל החלטה שתתקבל ב-2020.
ישנו מספר לא מבוטל של סטארטאפים פולנים אשר בוחרים לגייס מכספי משקיעים בבורסה
קשיי הגיוס גורמים לסטארטאפים הפולנים למצוא מקור מימון נוסף שלא נפוץ בקרב הסטארטאפים הישראליים – הנפקה בבורסה. בפגישה שקיימנו עם נציגים של הבורסה לניירות ערך בוורשה הוסבר לנו כי ישנו מספר לא מבוטל של סטארטאפים פולנים אשר בוחרים לגייס מכספי משקיעים בבורסה.
הסטארטאפים כמובן לא נסחרים בבורסה העיקרית של פולין, אלא בבורסת ביניים בשם NewConnect המעניקה בית לחברות קטנות. במהלך הביקור שלנו בבורסה הוצגה בפנינו רשימה של 18 חברות סטארטאפ שהצטרפו לבורסה בשנה החולפת, ובפגישות שקיימנו במהלך השבוע נפגשנו עם שתיים מאותן חברות שמתכננות מהלך שכזה. יש לחדד כי לא מדובר על צעד נפוץ מאוד, אך הוא מספיק ניכר בנוף הפולני מכדי שיהיה אפשר להתעלם ממנו.
הפנייה למימון פנימי פולני נשזרת גם באחד מהחסרונות של היזמים המקומיים אשר מעוניינים לפעול באדמות פולין וכלל לא חושבים על השוק הגלובלי. במקרים רבים נאמר לנו שהשוק הפולני גדול דיו כי להקים חברה מצליחה ומשגשגת שתהפוך את היזמים לאנשים עשירים למדי. כתוצאה מכך נוצרת בעיה בה אותם היזמים כלל אינם חושבים על פנייה לשוק העולמי, מה שעתיד להגדיל את העסק שלהם וליצור חברות בינלאומיות ויציבות שמקורן בפולין.
כוח אדם איכותי
עם זאת, נראה כי התקווה הגדולה בפולין מגיעה דווקא מההון האנושי ההנדסי המעולה הקיים במדינה. אחת מנקודת הכוח של פולין היא כוח האדם האיכותי, ויש לציין גם זול, המגיע כל שנה מהאוניברסיטאות במדינה. במהלך הביקור נפגשנו עם כמה מוסדות להשכלה גבוהה בפולין, המתגאים בכמות הבוגרים הרבה שיש להם בתחומים הטכניים והראליים.
דוגמה אחת לכך היא Politechnika – Warsaw University of Technology, מקבילה פולנית לטכניון הנמצאת בעיר ורוצלב. ב-Politechnika ישנם 213 פרופסורים האחראים על 48 חוגים שונים בהם לוקחים חלק 33 אלף סטודנטים. סטודנטים אלו משתלבים במרבית המקרים בחברות הטכנולוגיה הגדולות הקיימות בפולין או אפילו, כפי שהבנו מהחלק הקודם, מקימים חברות בעצמם. מלבד ה-Politechnika ישנן עוד מספר רב של אוניברסיטאות מהן יוצאים בוגרים בנושאים אלו, מה שמעניק לפולין שפע של כוח אדם איכותי ומקצועי.
![מעבדת מחקר ב-Politechnika]()
![מעבדת מחקר ב-Politechnika]()
![מעבדת מחקר ב-Politechnika]()
לצד מוסדות אלו ישנם מספר רב של גופי מחקר ופארקי הייטק בהם נעשים מחקרים במגוון רחב של תחומים פורצי דרך. את הגופים הללו, אשר בחלקם ממומנים מכספי מדינה וחלקם מגופים פרטיים, ממלאים הבוגרים של אותן אוניברסיטאות שהוזכרו קודם לכן. בסיור שנערך עבורנו פגשנו חברות מסקרנות במיוחד העוסקות בפיתוחים בתחום הפוטוניקה, פאנלים סולארים, ראייה ממוחשבת ועוד.
בעידן בו אנו שומעים באופן תדיר על מחסור עצום במהנדסים מוכשרים בישראל, קשה להתעלם מעשרות אלפי המהנדסים שמסיימים מידי שנה את האוניברסיטאות בפולין. נאמר לא פעם כי ההייטק המקומי, קטר הצמיחה הישראלי בשנים האחרונות, לא יוכל להמשיך לתפקד כיאות ללא כוח אדם איכותי שיוכל לאייש את כל המשרות הטכנולוגיות שנוצרו כאן.
הפולנים מהר מאוד יכולים, הודות לכל אותם בוגרים, להפוך לאבן שואבת לחברות ענק שיבחרו לפתוח את מרכזי הפיתוח שלהם דווקא בפולין ולא בישראל, המצויה במשבר מהנדסים חמור. השקעה בחינוך ובשמירה על כמות מהנדסים איכותיים גבוהה יכולה לשחק תפקיד משמעותי מאוד בהפיכתה של פולין למעצמת הייטק אזורית.
ישנה נוכחות נשית מרשימה מאוד בעולם היזמות הפולני
אחת הדרכים בהן ישראל מנסה להתמודד עם המחסור במהנדסים היא בשילוב של נשים במקצועות הייטק והקמת פרויקטים שיעודדו נשים ללמוד מקצועות ריאליים ואף להקים סטארטאפים בעצמן. אחד הנתונים המעודדים ביותר בסקר שנערך על ידי Startup Poland היה שבאחד מכל ארבעה סטארטאפים בפולין יש לפחות אישה אחת מייסדת.
לשמחתנו, נתון זה הורגש היטב בכל חממה או מאיץ בהם ביקרנו ובכל סטארטאפ גדול שנפגשנו עמו במהלך הביקור. ישנה נוכחות נשית מרשימה מאוד בעולם היזמות הפולני וניכר כי היזמיות הפולניות לוקחות חלק נכבד בתעשייה כולה. לנו נשאר רק להביט מהצד ולייחל כי המצב אצלנו יהיה קרוב ולו במעט למצב שבפולין. אם יש לפחות נקודה אחת שאנו צריכים לקחת מהאקוסיסטם הפולין היא ללא ספק ריבוי נשים בתפקידי מפתח.
![התפלגות מספר הנשים המייסדות בסטארטפים פולנים]()
קרדיט: Startup-Poland Raport
במהלך אותו שבוע פגשנו הרבה יזמים צעירים עם רצון להצליח בסביבה שלא תמיד מבינה את הרציונל בפתיחת סטארטאפ. הכרנו יזמים עם מגוון רחב של רעיונות ושאיפות, השוקדים על הקמת חברות מקומיות שיזכו לפריצת דרך עולמית. נזכיר כי לפולין יש כבר חד קרן אחד אשר מוזכר כמעט כל שיחה איתנו: CD Projekt. אתם אולי לא מכירים אותה בשם, אך CD Projekt אחראית על המשחק המצליח The Witcher אשר העניק לה את החשיפה הבינלאומית ושווי השוק הגבוה.
לסיכום, פולין מעוניינת באמת ובתמים להפוך להיות אחת מהמדינות החלוצות בתחום הטכנולוגיה וההייטק. יש ברשותה כמות מכובדת של בוגרים איכותיים שיכולים לעשות חיל בפן הטכני ולא מעט כספים ממשלתיים ואירופאים שדוחפים גם הם לאותו הכיוון. תוסיפו לכך את העלויות הנמוכות מאוד של המחיה והמשכורות ותקבלו קרקע פוריה לחברות הזנק מקומיות.
לצד כל יתרונות אלה, חשוב להדגיש כי על פולין לעבור כברת דרך ארוכה בכדי להגשים את החזון שמציבה המדינה לעצמה. הפולנים מבינים כי הם זקוקים לדמויות מפתח נוספות בתעשייה המקומית, גישה לקרנות הון סיכון ותיקות, מנטורים מובילים ויזמים עם ניסיון רב בהקמת חברות.
כאן נכנסת ישראל לתמונה ומתגלה גם המהות של הביקור כולו: לחשוף את תעשיית ההייטק הפולנית לקהילת הסטארטאפים הישראלית. ישראל נתפסת בעיני לא מעט מהגורמים אותם פגשנו כמודל לחיקוי והם כמהים לידע ולניסיון שנצבר אצל היזמים הישראליים. שיתופי פעולה בין המדינות יכולים להניב לשני הצדדים הזדמנויות מועילות המשלבות את הניסיון והרוח היזמית הישראלית עם כוח העבודה הרב והאיכותי בפולין.
